חיפה

עמוד:177

השביתות . מובן , ש 67 הרוויזיוניסטים והבית"רים הוסיפו לעבוד בשקט . או אז שלחה ה"הסתדרות" לבניין את ה"משמרות" שלה ופרצה קטטה . הואיל ומספר השמאליים בחיפה רב יותר מזה של הרוויזיוניסטים , נהפכה הקטטה לפוגרום שיטתי , שנמשך חמישה ימים רצופים . היכו את הרוויזיוניסטים לא רק ברחובות , אלא היו פורצים למטרה זו גם לתוך הבתים . הרביצו לא רק בפועלים ו נפצע , למשל , גם עורך הדין ס . ג . מאירוביץ ' , מזכיר המרכז , ולפני שנה אחת בלבד — מזכיר מערכת "ראזסוויט . " הפציעה לא היתה , כנראה , קלה : נאלצו לעשות באברי גופו שלושה תפרים , והיו ימים , שמצבו של החולה עורר דאגה בלב הרופאים . בהדר הכרמל מצוייה . מסעדתו של מר הוכגליק , בה סועדים בני הנוער הבית"רי ; משום כך התנפלו גברתני ה"הסתדרות" על מסעדה זו , ניפצו את שמשות חלונותיה ושברו בה רהיטים וכלים . לאחר מכן עלו וטיפסו אל הר הכרמל , מקום שם בונים אותם שני הקבלנים עוד שני בתים לפי הזמנתו של אדם שלישי והרסו את חלקי המבנים . העניין הזה נמשך חמישה ימים . ועד הקהילה ניסה להתערב , כינס ישיבה : לישיבה בא מטעם ה"הסתדרות" אחד שפירא והכריז גלויות , ש"השביתה" אינה כלכלית , אלא "פוליטית ' טהורה . הישיבה נסתיימה בלא כלום וההכאות נמשכו . כל זה נושא אופי מדהים — כאן השתקפה עד לפרט הקטן ביותר כל עמדתה של ה"הסתדרות" וכל הריקבון והעדר חוט השידרה של החברה היהודית בחיפה . ה"הסתדרות" אינה נאבקת כלל על האינטרסים של הפועל , אלא על המונופולין שלה בשוק העבודה . מונופולין זה רוצה היא לנצל , בדרך אגב , ( אם לא בעיקרו של דבר , ( כדי להביא את הרוויזיוניסטים והבית"רים אל סף הרעב . היא סבורה , שיש לה זכות "להכריז שביתות" במוסדות , שמספר פועליה בהם אינו מגיע אפילו ל 10 אחוזים מכלל הפועלים , וכשיתר 90 האחוזים ( במקרה זה ( 94 אינם סרים למשמעתה , ומכריזים עליהם שהם streikbrechers ( מפירי שביתה ) ומתחילים פשוט להרביץ . מובן , שאת ה"קאפיטאליסטים" אין מכים , — על כך אפשר להיענש בחומרה , ה"חברה ההגונה" תתכעס . את ה"קאפיטאליסטים" רק מרוששים . מה עניינו לכאן , למשל , של מר הוכגליק , בעל המסעדה י האם הוא אשם שלקוחותיו הם רוויזיוניסטים ? אולם את מסעדתו הרסו עד היסוד ואיש לא ישלם לו על כך . על האדונים ויידנפלד ולווין אין מה לדבר : לא יקשה לתאר אילו נזקים נגרמו להם על שום שהעסיקו פועלים לפי טעמם הם . 2 הוא שלמה מוריאל , לימים קונסול ליבריה בישראל .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר