|
|
עמוד:172
המשטרה ... היא אמרה , ששני אנשים עקבו אחריהם , האחד היה לבוש ב ג ד מ ז ר ח י ( בסטנוגרמה האנגלית : " . ( wearing oriental dress למחרת , משיצאו עיתוני יום א' ובהם סימני הרוצחים נעלם הבגד המזרחי , ולא נשאר אלא "טיפוס מזרחי . " נשאלת השאלה : מה איפוא "זכרה" גב' ארלוזורוב — חלוק מזרחי או חוטם מזרחי ? אין תימה איפוא שבארץ ישראל כולה מוסיפה ומהלכת גירסה זו . נראה כאילו היה בירי המשטרה פרוטוקול " ראשון" כל שהוא מעדותה של גב' ארלוזורוב , שהצביע במפורש לא על תל אביב אלא על יפו הערבית , — אבל פרוטוקול זה נעלם לאחר מכן ... ליקויים אחרים בזכרוךראייה זה שמחוץ לגדר הטבע עדיין לא הגיעו לחקירה הפומבית , משום שלפי שעה לא נחקרו אלא עדי הקטיגוריה בלבד ; ואולם גם עליהם מדברת כל ארץ ישראל . דרך משל : באחד ה"מיסדרים" לשם זיהוי הרוצחים נתעכבה עדת הראייה תחילה לפני צעיר אחד , אבל זה , מתוך שנתבהל , מיהר להוציא מתוך כיסו את ידו והראה שכמה אצבעות חסרות בה ; או אז היא המשיכה בדרכה לאורך השורה — ל"זהות" אדם שידו טובה לאקדח . — ואולם בבית הדין עוד נזכה לשמוע על "ליקויי זכרון" בולטים מאלה . מובן , שפחות מכולם סומכת המשטרה על "כוח זכרה" זה : לכן הראתה היא לה לגב' ארלוזורוב ערב הזיהוי את התמונות המתאימות לשם ריענון "כוח הזכרון . " טו לאחר המשפט יהא צורך לטפל בתשומת לב יתירה בתפקידה של משטרת פלשתינא בפרשה זו : ולא למען הקורא העברי בלבד , אלא גם למען אותם האנשים בלונדון שבתוקף משרתם עליהם להשגיח על כך . כאן לא תהא , חס ושלום , שום נטייה אנטי בריטית : כולם הצטיינו , גם הקצינים האנגלים וגם היהודים . על כמה מתכסיסיהם כבר כתבתי ; אותם "פורטרטים" אמנו תיים ; הגששים אבו רוז ואבו רגאיג , שערב זיהוי העקבות הניחו להם להתבונן יפה יפה בעקבות סוליותיו של סטאבסקי ב"חול ובאבק" בחצר המשטרה ; הגנבתן שהושב בתאו של רוזנבלט ונצטווה להציג עצמו בתור רוויזיוניסט לסחוט "הודאה . " על יצירות אמנות אחרות מעין אלו , שכבר עברו לפני הקהל במרוצת החקירה , לא סיפרתי מקוצר המקום , וחבל : זהו אוסף ססגוני של עדי שקר , שכזביהם שקופים עד כדי כך שאפילו השופט החוקר בודילי עצמו החל לפעמים לגלות אותות עצבנות , אך במשפט עוד נשמע כהנה וכהנה ... לדידי , הדן מרחוק , דווקא הא' שיטרית מעניין במובן זה פחות מכל ,
|
|