|
|
עמוד:160
ועוד הוכחה : בשעת מאסרו היתד . על בוהן ידו של סטאבסקי שרטת . המשטרה טוענת כי בשעת בריחתו נשרט בתיל דוקרני ( עקבות הרוצחים הוליכו , לדברי גששי המשטרה , דרך כרם גדור תיל דוקרני . ( סטאבסקי משיב , כי נשרט באבזם מכנסיו שלו , והרי הוכחה : בשרטת שלוש דקירות המרוחקות זו מזו כמה מילימטרים , ואילו בתיל ( דוגמא ממנו הובאה לבית המשפט ) מרוחקים הקוצים זה מזה מרחק של עשרה סנטימטרים . קצין המשטרה שיטרית משיב : "בשרטת אין דקירות הנבדלות זו מזו , השרטת מיקשה אחת היא . " בתשובה על כך מראה סטאבסקי את עקבות השרטת לשופט , והשופט מאשר : לא , כאן כמה דקירות נבדלות . ה פרק פיקאנטי בפני עצמו — הגששים . אלה הם , ראשית , שני בדווים , אבו רוז ואבו רגאיג , המשרתים במשטרת יפו לתכלית זו במיוחד . קראו להם בליל הרצח , והם התחקו אחר עקבות שני הרוצחים לאורך כל הדרך . כעבור ארבעה ימים הובאו םטאבסקי וחמישה אנשים אחרים אל שפת הים ונצטוו להלך ולרוץ בחול , ואחר הראו את עקבות רגליהם לבדווים , והבדווים " זיהו" את צעדיו ואת הילוכו של סטאבסקי . מתוך חקירתו של סטאבסקי נתברר , כי בליל הרצח לא רשמו הם כל תרשים של עקבות הרוצחים " ) אין אנו יודעים לצייר : ( " וזיהו כך , לפי הזיכרון , לאחר ארבעה ימים . סטאבסקי מוסיף לחקור — גם את הבדווים וגם את המשטרה , ומתברר פרט מעניין עוד יותר . יום קודם לאותה קומדיה על שפת הים היו שני הבדווים בחצר בית הסוהר בשעה שסטאבסקי ואחרים היו מהלכים שם : סטאבסקי ראה אותם והם ראו את סטאבסקי . אחר זאת התהלכו שני הבדווים בחצר ו"התבוננו בקרקע" — זאת אישרו שני קציני משטרה , סטאפורד ופארדיי . נוסף על כך אישר סטאפורד שבאותה שעה כבשו את קרקע החצר , ופארדיי אישר שקרקע החצר היתה מכוסה "אבק וחול — , " אותה דרך ל"רענן" את כוח זכרונם של העדים , כמו במקרה של גב' ארלוזורוב , אך ביתר גסות . ביום ב' הראו את סטאבסקי לבדווים והניחום להתבונן בעקבותיו , וביום ג' ערכו את הפארסה על שפת הים . מלבד בפרשת הבדווים השתמשה המשטרה גם באמצעי אחר , יותר ישרני , לזיהוי העקבות : בליל הרצח טבעו את עקבותיהם של הרוצחים המשוערים בתבניות גבס , ואחר כד , לאחר מאסרו של סטאבסקי ואחריו של רוזנבלט , את תבנית עקבותיהם . אך דווקא משום מידת הישרנות שבו , גרם אמצעי זה אכזבה למשטרה . בתבניות עסק קצין המשטרה ריגס , שלמד מקצוע זה
|
|