ענייו סטאבסקי

עמוד:158

יפו — מרחק שני קילומטר וחצי ממקום הרצח ; ולפי תיאורה של גב' א . עצמה עמדו הרוצחים , בשעה שסקרה אותם , כשגביהם לצד יפו . קצין משטרה שני נזכר , שה"גבוה" הדליק לרגע קט את פנסו להאיר את פני ארלוזורוב : הוא מאשר שהוא עצמו ערך ניסיון , ובשעת מעשה הוארו פני ה"גבוה" מהחזרת אור פניו של הקרבן , אך חלף זה היו פניו של הפושע ה"מזרחי " שרויים לגמרי בצל . בלא החזרה זו של קרני האור , אמר הקצין , " אפשר להבחין בקומתו ובדרך הילוכו של אדם במרחק של שלושה ארבעה מטרים , ואילו בפני אדם ובצבע לבושו במרחק של מטר אחד . " עד התביעה וייזר , שנזעק לקול היריח והצעקות , העיד שהוא לא הבחין באשה העומדת אלא משעמד במרחק שני מטרים ממנה . כל זה אינו דומה כל עיקר לתנאי הראשון לזיהוי : — clarity of vision האפשרות לראות את האדם בבירור ובבהירות . כן מחייבת הפראקטיקה המשפטית את הימשכותה של ההסתכלות : בדרך כלל נוהגים זהירות יתירה בזיהוי בשעה שהמזהה לא ראה את הפושע מימיו קודם לכן והביט בו בראשונה בשעת הפשע בלבד . ואולם יש שעה ויש שעה , — יש שעה ארוכה ויש שעה קלה . גב' א . מספרת , כי בשעת הטיול השיגו שני הפושעים אותה ואת בעלה פעמים אחדות ועברו על פניהם , אבל לפי סיפורה שלה עצמה יוצא , שעם זאת לא נפגשו הם פנים אל פנים אפילו פעם אחת . פנים אל פנים לא עמדו הארבעה אלא בעצם שעת הרצח — קרוב למחצית הדקה , לפי הנתונים של העדה . ויש עוד תנאי אחד לזיהוי : האפשרות להסתכלות שלווה . גב' א . מספרת , שבכל זמן הטיול היתה היא נרגשת ועצבנית , ביקשה מאת בעלה לחזור : ולא כל שכן באותה מחצית הדקה . מגוחך ( ויותר מכך — מחריד ) במיוחד הוא "זיהוי" מעין זה לגבי רוזנבלט . עברו שלושים ושבעד . ימים ; היא תיארה את הרוצח כשחרחר , שחרחר עד כדי כך שגם בחשכה הבחינה בזאת , ואילו רוזנבלט הוא לבן פנים ( גב' א . מסבירה זאת בכך , כי במשך חודש ימים נחבא הוא מפני השמש , והשיזוף נסתלק מפניו ) ; הרוצח היה לא מגולח — ולפניה הובא אדם מגולח למשעי ; מראהו של רוזנבלט כמראה נער בן שבע עשרה — ובתיאור הראשון שהיא תיארה את היורה אין על כך שמץ דבר , אף שדבר זח ודאי שהיה צריך לנקר את עיניה קודם כל , כיון שהן חדות כל כך . מובן , שהמשטרה עצמה מבינת כי לאור הכוכבים וכדומה אי אפשר להתבונן היטב בשני פרצופים . לכן '' עזרה" המשטרה לגב' א :. יום קודם שהובאה לזהות את סטאבסקי , הראו לה במשטרה עשר תמונות , ומתוכן בחרה היא בתמונתו של סטאבסקי , באמרה : "זה דומה . " בפראקטיקה של

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר