|
|
עמוד:143
משפטשמיאקין יש דעה האומרת , ש"לא נאה" לבקר שופטים . אלה הם פטפוטי סרק . עוד אפשר , אולי , להאמין בזאת במקום שם מצויות ערכאות ערעור שבהן ניתן לבטל פסקי דין , במקום שם קיים חוק מדוקדק , דרכי הליכים קפדניים , מסורת תקדימים עשירה , במקום שם יש אפשרות לבחירה קפדנית של שופטים . אין לכל זה ולמשפט הקונגרס הציוני ולא כלום . שם טרם נכתב ה"כרך העשירי , " אין לא "ספר חוקים לפלילים , " לא תקנון לנוהל משפטי ולא מסורת . שופטיה נבחרים בקונגרסים , באקראי , פשוט לפי המלצותיהן של הסיעות השונות , ואין לפני מי לערער . הערכאה אינה מושלמת ועדיין בחיתוליה . אם יתמזל מזלה והיא תוסיף להתקיים ולהתפתח , יהא זה רק בסיועה של ביקורת פומבית . במקרה הנידון אי אפשר לה לביקורת שלא תהיה חמורה ביותר . בית דין כבוד של הקונגרס הציוני , שגזר בימים אלה בברלין על "פיזור" ה"זונדר פרבאנד" הרוויזיוניסטי , נהג , מבחינת ההליך המשפטי , בחוסר יושר ציני גלוי . עד אוגוסט 1932 חלה על בית דין הקונגרס התקנה , שלפיה נתונים לסמכותו המשפטית רק יחידים , ולא ארגונים בתור גוף . בהתאם לכך בחרו בקונגרסים אף את השופטים בלא תשומת לב מיוחדת לשייכותם המפלגתית : נהפוך הוא , השתדלו תמיד להסתדר כך , שיהיה לן ? לכל סיעה נציג אחד מ"שלה" בהרכב השופטים . רק באוגוסט שעבר החליט הוועד הפועל הציוני החלטה מיוחדת , שלפיה יש "להשלים את תקנון בית הדין של כבוד במובן זה , שבתחום סמכותו המשפטית ייכללו גם ארגונים" ( סעיף , 7 החלטה . ( 5 אם כך , הרי ברור , כי התפקיד החדש מחייב גם שופטים חדשים ו יש לבחור אנשים שאינם נוטלים הרי חלק פעיל בחיי הסיעה . יתירה מזול יש לחייב כל אחד לפרוש באורח פורמאלי מסיעתר לתקופת ישיבתו בבית הדין . על כך הצביעו הרוויזיוניסטים בתשובתם הראשונה להזמנה שנשלחה אליהם להתייצב בבית הדין . הם ציינו בתוך כך שאחד משלושת השופטים הוא וייצמניסט לוחם , — השני — "שמאלני" לוחם , ודברים אלה
|
|