|
|
עמוד:126
אף לא הבחין בהן . והרי 8 ל 1 הן ידיעות על עניינים , שאינם רק בלתי נעימים , אלא , כפי שמבין כל אדם רציני , יש בהן כדי להזיק מאוד להתפתחות מפעלנו . כל מה שנימנה לעיל עם הידיעות מן ה"סוג הראשון , " מנחיתות עלינו מהלומות לא קלות ומאיימות להביא תוצאות לא קלות . אך , כפי הנראה , התרגל הציבור עד כדי כך למהלומות , שאין הן מעניינות אותו עוד . לעומת זאת לא התרגל הציבור לידיעות טובות כל עיקר , ועל כן מרשימות הן אותו מאוד ומאפילות בתודעתו לחלוטין את כל הידיעות מן ה"סוג הראשון . " הווה אומר , שאין הגוף קולט את המר ומעבד את כולו לסוכר : תופעה מעניינת בפאתולוגיה הרוחנית , משהו כעין סוכרת מדינית . מעניין עוד יותר צידו השני של אותו הלך נפש מסוכר : הצניעות הםפאר טאנית שבתיאבונותיו הנוכחיים . האופטימיות בחברה הציונית שוב הולכת וגוברת עד כדי כך , שאפשר לחשוב : הידד ! הגיע החופש , אין עוד מחסומי ה"פרינאים ; " אנגליה החליטה לדחות את ת"ח פראנטש ואת הרעיון בדבר המועצה המחוקקת , וכן להקים קרן לחקלאות לטיפוח ההתיישבות היהודית , להפוך את ה"הגנה" היהודית לגוף חוקי ולהכריז על עלייה חופשית ! אולם , למעשה , אין כל הידיעות הטובות , שנתפרסמו בעיתונות עד כה , מצביעות על גאולת ארץ ישראל הממשמשת ובאה , אלא , כפי שנתבטא בשעתו בורוכוב * המנוח , הן מצביעות בינתיים רק על נורמאליזאציה של גלות ארץ ישראלית . יסלח נא לנו הקורא , אם נציג לפניו כאן ועכשיו שיעור קצר על " דרגותיה וסוגיה של הנעימות . " יש , אדוני הנכבד , דירוג ידוע לגבי עניינים אלה ; איש אינו אוסר עליך להביע סיפוק מסויים כשיש לכך סיבה כלשהי , אולם אין צורך להתחיל מייד לצהול . אם ציפית , למשל , לבעיטת מגף צפוייה בקרסולו , וזו לא באה , הרי מסווג מקרה זה כ"אכזבה נעימה , " אולם לא מן הדין הוא לרשום אותו תחת השם "חג גדול . " טול נא , אדוני , למשל , דוגמה שכיחה זו : יש לך ילד . שלחת אותו בקיץ לקייטנה ומובן , שאתה מצפה שהוא יטופח שם ויתחזק . כעבור שבוע אתה בא לבקרו ומתברר , שהוא מוזנח , מלוכלך , מזינים אותו באוכל גרוע , ונוסף על כל זה גם מכים אותו . אתה מתחיל למחות ; אתה מתלונן באוזני הוועד , הוועד מתערב בעניין , שולח מפקח חדש , וכשאתה שב כעבור שבוע לקייטנה אתה כבר חש בשיפור : עתה שוב אין הילד מוזנח , הוא אינו מלוכלך , אינו רעב ואינו מוכה . ואז דווקא באותו רגע תתגלה מידת השכל 1 בורוכוב , דב ( בר ) . ( 1917—1881 ) הוגה דעות הציונות הסוציאליסטית , ממייסדיה ומנהיגיה של תנועת "פועלי ציון" . ( 1907 )
|
|