'Public School Boys"

עמוד:99

מקנייני נחלה המיושבים ב"לבני עור" לקנייני נחלה המיושבים ב"שחומי עור , " נחזה באותו תהליך : משאך מתגבש באותה ארץ משהו בדומה לאינטליגנציה מקומית , מתחיל סיוט רצוף . ממצרים נאלצו האנגלים לצאת כמעט לחלוטין ; בהודו הם נאחזים רק בעזרת כפייה פעילה יום יומית . הכפייה אף היא אחת השיטות הרגילות של השלטון , והיום לא בכך הדברים אמורים , ולא באנו לדון אם כשרות הן . אך דבר אחד ברור : במקום שאין מנוס מכפייה , סימן הוא שהקיץ הקץ שם על היוקרה המוסרית . עוד זה לא מכבר עמדה יוקרתו של האנגלי השליט על גובה עצום במושבות המיושבות ב"שחומי עור . " ההודי , הערבי , בן מאלאייה היו חדורי תודעה והכירו בעליונותו וצייתו למוצא פיו בלא ערעור , אף אם לא בלא רטינה . על כך , בעצם , בנוייד . באיטון ובראגבי כל תשתית הדגירה של השליטים לעתיד לבוא ן כלכל את ענייניך כך , שבכל תנועה מתנועותיו יחוש המשועבד את עליונותו , — עליונות שאין להגיע עדיה . כל עוד היו "שחומי העור" פראים למחצה — מבחינת מצב ההשכלה בת זמנם — והם אף היו חדורי תודעה לגבי מעמדם זה — פעלה שיטת השלטון האנגלי . ואולם לעת הזאת כבר נתקל פקיד השלטון האנגלי במצרים ובמיוחד בהודו על כל צעד ושעל ביליד המקום , החושב עצמו למשכיל דווקא במובן ההשכלה האירופית ; ואכן , כך הוא גם לעיתים קרובות מצב הדברים . בתנאים כאלה עושה השאור שבעיסת איטון על יליד המקום רושם שמדובר פשוט ב"נימוסים גרועים . " אני מביא מלים אלו במרכאות , משום שמצאתיו במשמעות זו דווקא אצל מחברים אנגלים בני סמך למן קרומר ועד ודג'ווד . הסופר המתאר את "מצרים בת זמננו" ( ויוצרה ) הקדיש עמודים נוגים רבים לשאלה : — למה אין אוהבים אותנו עד כדי כך , חרף העובדה שעשינו דברים כה רבים לטובת מצרים 1 ובין שאר נסיונותיו לענות על כך , נותן הוא עצמו את ההסבר הזה : יליד המקום המשכיל מתאונן , שיש לנו "נימוסים" בלתי נסבלים . בספרו "הדומיניון השביעי" כותב ודג'ווד בגילוי לב 1 "בשל נימוסים גרועים איבדנו בשעתנו את אמריקה , בעטיים נאבד גם את הודו . " אני מייעץ שלא לזלזל בצידו זה של העניין . בענייני הנהגה , אפילו בביתך שלך , יש לבעיית ה"טאקט" תפקיד לא קטן מזה של בעיית התוצאות החיוביות והמוחשיות של השיטה מבחינת חיי האושר המעשיים . בארצות 8 קרומר , אוולין בירינג , לורד . ( 1917—1841 ) מדינאי בריטי . "נציג" כללי של בריטניה במצרים . ( 1907—1883 ) אביה של מצרים חדשה . דגם מובהק לשלטון האימפריאלי הבריטי . הרצל נשא ונתן עמו על רכישת אל עריש ומתארו ביומניו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר