|
|
עמוד:95
בגרמניה שלפני המלחמה . אולם קראתי תיאורים נלהבים על איטון ושאר בתי הספר ברומאנים של קומפטון מאקנזי , ( sinister street ) של מאק קן " ) סוגיה , ( " ובספר שנכתב במיוחד לילדים , "אריק , או צעד אחר צעד , " איני זוכר בידי מי ; קראתי את ספרו של אלק יו שחולל רעש — "נול הנעורים" ( הסופר היה בן 19 והעלה בספרו זכרונות טריים !( כן ראיתי את המחזה , שאף הוא חולל רעש — "וודליי הצעיר" ; כל מאורעות המחזה מתרחשים בין כותלי "בית ספר ציבורי" ; חזרתי וקראתי עוד כעשרה רומאנים מאותו סוג , שמעתי השתפכויות אישיות מפי עשרה חניכים לשעבר , אולם מהו סוד הקסם , מה כל כך טוב כאן — זאת אין בכוחי להבין עד היום . על כן עלי להישאר בתחומי הסיכום היבש של התרשמותי שלי מכל הסיפורים האלה . קודם כל , בורות : לא רק את ה"באשו" - ( bachot ) הצרפתי , אלא גם את תעודת הבגרות הרוסית הישנה אי אפשר לקבל כשמצוייד צעיר במטען ידע כזה , ומבחינת הצד החינוכי הצרוף , יש כאן , במובנים רבים , יסוד דוחה : הלקאה ( תלמיד המשמש , prefect תורן , רשאי להלקות , ( עריצותם של התלמידים המבוגרים ביחסם לצעירים , עינוי הטירונים והחלשים ; כללו של דבר , כל המידות המגונות הנובעות מהווי סגור . אלק י , 1 בעל העדות הרעננה ביותר , מרמז במפורש על שכיחותן של צורות תפנוקי ידידות , שאין רצון להזכירן . כשקראתי ושמעתי כל זאת , נזכרתי לא אחת בגוגול , בבאראז'ניי , בפומיאלו בסקי . י- בית מדרש לכמרים , שהוא אף מלוטש יותר , הווייתו מגולמת בניב שלא ניתן להביעו בדפוס . עצם פולחן הספורט , שכל אחד מאתנו שמע עליו כל כד הרבה תשבחות ושיריהלל , מגוחך : איו מפתחים כאן יחס כבוד לכוח הפיסי , אלא עושים אותו נושא להערצת אלים , ומעטרים אותו כמעט בהילה של עיקרון מוסרי ; מתגבשת נטייה עד כדי פולמוס בדבר הצדק או העוול בהכרעת כוח האגרוף — .... מובן , שאני יודע כי עניין זה אי אפשר שיהיה פשוט כל כך , שצריך שיהיה בכל ההווי הזה גם צד אחר כלשהו , צד טוב , שאינו מובן לזר . אולם טיפוסית העובדה , שדווקא על רשימת החסרונות מצביעים גם מותחי ביקורת אנגלים מבטן ומלידה . הצרה העיקרית , לפי דעתי , נעוצה בכך , ש"בית הספר הציבורי" מטפח תוך הכרה ברורה יהירות לאומית ומעמדית . זוהי האשמה , שאין עליה 2 הסמכת בוגר באוניברסיטה בעגת הסטודנטים בצרפת . 3 שלושתם סופרים רוסים .
|
|