|
|
עמוד:84
גילוייו החדשים של ד"ר וייצמן אויבינו יכולים , סוף סוף , להודיע חגיגית , שאחת מתחזיותיו של "ראזס וויט" לא נתגשמה . זה לא מכבר הבענו את השערתנו בעניין נאומיו הנועזים של ח' וייצמן בדרום אפריקה על נושא עבר הירדן , באומרנו שהדברים לא היו אלא פליטת פה גרידא ; ושהנואם , לאחר שישוב לאירופה ויקבל הוראות ממדריכיו המדיניים הרגילים , יחזור בו מתביעותיו לשטחי עבר הירדן . טעינו . ד"ר וייצמן חזר , היתה לו שיחה עם כתב עיתון יהודי , ולא זו בלבד שלא ויתר על עבר הירדן , אלא להיפר ו הוא הודיע , שבלא עבר הירדן לא נוכל , בשום פנים , להסתדר . והוא עשה זאת בצורה כזאת ובהנמקה כזאת , שבעצם גם למדריכיו המדיניים אין על מה לכעוס . נהפוך הוא , לא נתפלא עתה , אם ישבחו "יודישה רונדשאו" ו"דבר" את ד"ר וייצמן דווקא על ראיון זה . והנה ההנמקה הזאת : "מדוע היו כל דו"חות המומחים עד כה , ואולי גם דו"ח פרנטש , כה בלתי נעימים בשביל היהודים ? הסתמכות על ' אנטישמיותם' של מומחים אלה ( אפילו הם אנטישמים ) אינה הסבר . במיוחד נעשה לי דבר זה ברור בדרום אפריקה . שם ראיתי עד כמה קטנה ארץ ישראל . ראיתי שם אחוזה פרטית אחת בת 12 מיליון דונאם , יש שם ' פארק לאומי' להגנה על חיות הבר , הקטן בשטחו אך במקצת משטחה של כל ארץ ישראל . ר 1 דזיה גדולה פי 75 מארץ ישראל הנוכחית , אך יושבים בה בסך הכל 60 , 000 לבנים . לפיכך נשאלת בעולם השאלה : כיצד ניתן 1 בנאום פרידה ביוהאניסבורג , באפריל , 1932 אמר ד"ר וייצמן , בין השאר : " אני יודע ... כי אר'ן ישראל נערפה . בכל זאת מאמין אנכי כי היהודים יעברו את הירדן , אף אם הכרזת באלפור לא תעבור אותו , כי היא זכותנו , זכות שניתנה לנו בהכרזה שקדמה להכרזת באלפור באלפי שנים . " ד ב ר י ם ד , ' ת"א , תרצ"ז , עמ' . 694
|
|