אל פרישה ומרד

עמוד:12

" רוב המלחמות שהיו לנו עד עתה עם הפועלים הרוויזיוניסטים היו בגלל הזכות לעבודה , " אמר בן גוריון במועצת מפא"י שדנה בעניין הסכם ז'בוטינסקי—בן גוריון , "עברתי הרבה פעמים בארץ , בדקתי את המצב בהסתדרות , התעניינתי בכל מקום אם יש פועלים רוויזיוניסטים והתעניינתי לדעת אם הם הולכים לעבוד בתנאים יותר גרועים מאשר חברי ההסתדרות וכמעט שלא שמעתי מקרה כזה , וזה טבעי . הפועל הרוויזיוניסטי הולד לעבוד באופן לא מאורגן ... הוא איננו מאמין ביושרה של ההסתדרות ואיננו מקבל את המרות של ההסתדרות . אבל בנוגע לתנאי העבודה הוא אותו הפועל כמו האחרים . " ( הפועל הצעיר , גל' 19 15 , 20 בפברואר . ( 1935 המאבק בין הצדדים נשא איפוא אופי פוליטי , לא כלכלי . דרכה של תנועת העבודה הלאומית היתה רצופה מאבקים , סבל ותלאות לרוב . בפברואר 1928 הוקם לראשונה "גוש העבודה הרוויזיוניסטי" ו במאי — 1930 "ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר בארץ ישראל , " ובאפריל 1934 נוסדה "הסתדרות העובדים הלאומית . " פרשת ההתנגשויות על רקע סכסוכי העבודה , שהיתה כרוכה בחרמות , בהתנפלויות על עובדים בית"רים , בהריסת בניינים , בשביתה ממושכת בבית החרושת לביםקוויטים פרומין , במשמרות ובתגרות ידיים , — הריהי כתובה על ספר דברי ימיו העכורים והקודרים של היישוב העברי בשנות ה 30 הראשונות . מרחוק השקיף ז'בוטינסקי על המתרחש בארץ ולבו התחמץ ונתמלא חרדה על שלטון האגרוף שמפא"י הולכת ומשליטה ביישוב , תוך שהיא חדורה שנאה מעמדית יוקדת . הוא חשש שמא תתחולל מלחמת אחים וקשה יהיה להגביל את ממדיה . כיון , שטבעה של אלימות שהיא גוררת אחריה יתר אלימות ותגובות נגד , הוא אסר על תלמידיו את השימוש בה : "בשום פנים אין להשתמש באלימות נגד יהודי , כתב ז'בוטינסקי . — יהודי הסוטר על לחי אחיו בן עמו אפילו סטירה קלה , חוטא כלפי קדושתו של כוח זה . " ואולם במקרים רבים נאלצו תלמידיו להתגונן באין ברירה , מעטים נגד רבים , כדי להחזיק מעמד . עם עלייתו של היטלר לשלטון ( ינואר ( 1933 גברה גם האלימות המילולית מצד מנהיגי השמאל לאין שיעור . הם כינו את ז'בוטינסקי בשם "ולדימיר היטלר , " ואת תלמידיו בשם פאשיסטים ונאצים . הקיצונים במחנה הפועלים קראו למלחמת חורמה ב"אוייב" מבית , ולא בדקו בציציות אמצעיהם . רוח רעה נשבה מאירופה המסוערת והשפיעה על מהלך העניינים ביישוב העברי . את נצחון הנאציזם בגרמניה ייחסו עסקני השמאל במידה רבה לרוח כניעתה והתפוררותה של הסוציאל דמוקרטיה הגרמנית , וכדי לעמוד בפרץ ה"פאשי זם" העברי הטיפו הקיצוניים במפא"י לראדיקאליזציה של המאבק . כדי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר