|
|
עמוד:445
פרק שלושי ם ושש ה " פטריה " מצב יהודי אוסטריה בשנת 1940 כבר היה כמעט לאחר יאוש . הנסיונות לארגן הגירה בקנה מידה גדול נכשלו . אמנם הגיסטפו הייתה עדיין מוכנה בימים ההם להתיר יציאת יהודים , בתנאי שהמארגנים יוכלו להוכיח כי עומדת לרשותם אנית ים אשר תסיע את היהודים לארץ יעודם . בתנאי זה הייתה הגיסטפו מוכנה לשחרר גם עצורים יהודים ממחנות הריכוז . אולם גם מימדי העליה בי נצטמצמו והלכו בגלל הקשיים בהשגת אניות עקב המלחמה . בוינה היה קיים אז ארגון גג של כל הארגונים הציוניים . ארגון זה עשה במשך חדשים רבים מאמצים על אנושיים להשיג אניות ולארגן שיירה גדולה ככל האפשר . הרגש הרגישו כי זוהי ההזדמנות האחרונה הניתנת להם . ואכן , בקיץ 1940 הצליחו לרכוש שלוש אניות — "אטלנטיק / ' "פאסיפיק" ו"מילוס" — ולהביאן לנמל הרומני טולצ'ה' כדי לקלוט את השיירה' אשר אנשיה הפליגו על פני הדנובה באניות נהר לנמל היציאה . על ארגון השיירה , מסעה וגורלה , פורסמו מיד לאחר אסון "פטריה" עדויותיהם של מספר עולים בשתי חוברות ב"ברית ההעפלה" ו"פטריה . " להלן עדות שנלקחה מחוברות אלו . 3 « 14 באוגוסט 1940 נסענו מברלין לוינה ונשארנו שם שלושה שבועות , מסודרים בבתי מלון ואחר כך בבתי םפר . היינו 500 אנשים יוצאי הרייך , אשר נועדנו יחד לטרנספורט שסודר על ידי הועדה המיוחדת להגירה יהודית אל מעבר לימים . מלבדנו השתתפו עוד 600 וינאים אשר סודרו בברטיסלבה בבית פרימיטיבי וחיכו לעלייתם עוד מדצמבר . 1939 אתם יחד הועלינו בברטיסלבה על סיפון אנית דנובה ואחר כך בטולצ'ה על ה"פםיפיק . " הרכב 500 הנוסעים יוצאי הרייך היה כדלהלן : 150 בגיל מבוגר , אשר ל 99 מהם היו ילדים בארץ ! ביניהם ציונים ותיקים רבים ו 280 חברי ה"חלוץ 70 ; " חברי עליית הנוער שכולם היו בגרמניה בהכשרה במשך שנה שנתיים . ב 3 בספטמבר עזבנו את וינה . עברנו על יד מרשג את הגבול האוסטרי ( הגרמני , ( והגענו מאוחר בלילה לברטיםלבה . נסענו מיד לנמל
|
|