פרק שלושים־וארבעה "סקריה"

עמוד:422

יאונה לשני הפושעים כל רע בהתחשב עם גילם ועם חולשתם הרוחנית . כן — זה היה סופם של אורפלדר ושולץ . מקושטא יצאנו עוד באותו ערב , אולם בים השיש היה לנו קלקול חדש במכונות . בשמונה בלילה הגענו לעיירה גליפולי שבתוך מיצר הדרדנלים . שם עגנו יומיים כדי לתקן את המכונה . בלילה הראשון בחצות התקיים על הספון מסדר גדול של בית"רים , לזכר אחינו , חיילי גדוד נהגי הפרדות אשר נפלו בגליפולי לפני עשרים שנה . — גליפולי — זה שם החרוט על לוחות הזכרון של שלשה עמים : עבור אנגלים זה זכרת של מפלה קשה . עבור התורכים זה זכרון של הגדול בנצחונות דברי ימיהם . נצחונו הראשון של קמל אטטורק . בשביל העם העברי זה זכרון לחידוש הכח הצבאי העברי לאחר אלפיים שנה . מוזר היה המסדר הזה של חיילים עבריים הנוסעים בעת מלחמה על אניה תורכית המנסה להכניסם לארץ ישראל , נגד רצון אנגליה , הנוסעים לארץ בתקוה להלחם לצדה של אנגליה , והמסדרים מסדר לכבוד אחיהם שנפלו בתלבושת אנגלית בשעת מלחמתם נגד התורכים . אבל בימים אלה זה נראה פשוט ומובן מאליו . ביום 10 בפברואר יצאנו ממיצר הדרדנלים וניסינו להתגנב בין היבשת התורכית והאי התורכי טנדוס . שם , מאחורי טנדוס , במים הטריטוריאליים של תורכיה , נגשה אלינו אניה ודגל הצי המלחמה הבריטי על תינה , וירתה יריות מתותח . אנו נעצרנו . תאניה הבריטית הורידה סירה וגה 16 חיילים מזויינים , לויטננט צעיר , שני קצינים ימיים והקפיטן של אנית המלחמה . הם עלו על "מקריח , " ואחרי חצי שעה של שיחה עם הקפיטן עלי , ירד הקפיטן האנגלי לסירה שלו וחזר אל אניתו . ואנו . פלגנו לעבר חיפה תחת המשמר של 16 חיילים . אנית המלחמה נסעה לצד אחר ונעלמה מעבר לאופק . אני עליתי לחדר הקפיטן והוא סיפר לי את תוכן שיחתו עם האנגלים . הוא שוחח שוב באמצעותה של הבחורה התורכית' לילה . האנגלי נתן לעלי פקודה לנסוע לחיפה . עלי הוציא את החוזה שבינו לבין המעפילים ובחוזה כתוב שעליו להביאם לאלכסנדרתה , מקום בו יועברו על שתי אניות אחרות ויםעו לבוליביה . הוא , עלי , תורכי , האניה תורכית , הם נמצאים עתה במימי תורכיה . אלכסנדרתה היא , תודה לאל , נמל תורכי , הוא מסרב לנסוע לחיפה . האנגלי התחיל כועס . עלי הציע לו שיביא בעצמו את האניה לחיפה , אבל עלי — ידיו אינן מוכנות לשפוך את הדם הזה . ומה יגידו לו בעליו שמסרו לו אניה על מנת שיביאנה לאלכסנדרתה , והוא מביא אותה לחיפה 1 לבסוף הסכים עלי שאם האנגלי יתן לו פקודה בכתב , הוא יואיל לנסוע . האנגלי , שהיה חייל ולא דיפלומט , כתב מכתב בנוסח ברור מאוד : "אני , כך וכך , קפיטן של אנית הוד מלכותו , ראיתי את ההסכם המחייב את הקפיטן עלי לנסוע לאלכסנדרתה , רשמתי בפני את

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא