|
|
עמוד:358
בות יותר מארץ ישראל . אם יכשלו המאמצים בכיוון זה הרי אדם בא לשקול בדעתו בדבר צורה של חלוקה , אשר תתווה בדיוק את גבולות ההתפשטות היהודית בארץ ישראל ותטיל על היהודים עצמם את העבודה הבלתי נעימה , — לפקח על עליתם , וכשתתמלא הארץ' לאסור עליה נוספת . אולי רק בדרך זו אפשר לשמור חלק מהארץ לערבים ולמנוע מלחמת אזרחים גלוייה בין שני העמים . " התועים בלב ימים '' כתבתו של מ . ה . ניקרבוקר נתפרסמה בחודש יולי 1939 בכותרת : "על התועים בלב ימים . " הוא כותב : " סבל הפליטים , מציאותם של האנשים הנודדים חדשים על חדשים על פני הימים ללא תקווה למצוא ארץ שלתוכה יוכלו לדחוק את רגליהם , חדר כבר ללבות ולמוחות העולם כולו . הבעיה הפכה לעולמית , לכלל אנושית . עשרת אלפים יהודים ללא ידידים ! עשרת אלפים יהודים ללא השפעה ! עשרת אלפים יהודים תועים ללא ויזה וכסף , הנרדפים כחיות בדרכי ארצות ההפקר וימי הפקר . נטולי מולדת ובית הם משוטטים בין גבולות גרמניה ושכניה . כעבדים כושים הם מובלים בספינות , המביאות אותם עד חופי ארץ ישראל מבלי שתהא להן היכולת לפרק אי פעם בארץ הנכספת את מטענן המיואש . באין מוצא מורידים אותם קבוצות קבוצות , באיים שוממים או במערות נסתרות ליד החופים האגיאיים . בנמלי הים השחור הם צובאים על הרציפים ומצפים לשוא , שאיזו שהיא אניה תקחם אתה . הם עוברים את הארץ לארכה ולרחבה , מקובה עד ברזיל , ומהמבורג עד שנחאי , בחפשם את המקום , שבו ימצאו מקלט . מימי שבעת הימים נעשו חריצים חריצים מחמת רבוי אניות המעונים , העוברות בהם . אין ארץ בעולם , שלא ניסו למצוא בה סדק , כדי להתגנב דרכו . אלף מהם חיים זה שלושה חדשים על םיפוני אניות . כתוצאה מן החקירה שעשיתי נברר לי , שבשישים הימים האחרונים בלבד הפליגו שמונה עשר אניות עם 5627 פליטים — גברים , נשים וילדים — מאירופה לים ונשלחו חזרה בהגיעם למחוז חפצם . תקווה שנכזבה גורמת שברון לב . נודדים אלה בעלי הלבבות השבורים מוצאים להם סוף סוף מקום מקלט . אולם איפה הוא מקום זה — אין איש יודע . הם נעלמים מן הדוחו"ת והרשימות . כי רובם המכריע הם "בלתי ליגאליים . " זאת אומרת : הם עניים . בכסף הם יכלו להתרצות לחוק . רובם היה להם לפנים כסף , אולם הם נסחטו על ידי הנאצים , וכעת נשארה להם רק כסותם לעורם .
|
|