פרק שלושים בפרלמנט הבריטי

עמוד:343

אחריה' עד שיצאה מתחומי המים הטריטוריאליים . שום נוסע לא בראה . על הסיפון נראתה תיבה גדולה וסבורים' כי היה בה נשק . שום נוסעים לא עלו מן תאניה לארץ ישראל . השלטונות קבלו אחר כר ידיעה , כי לנמל אחד הגיעה אביה ובה 687 יהודים רומניים , ובשעה שירו בה מסירת המשטרה , נפצעו שני יהודים ואחד מהם מת . אם נכונה ידיעה זו , הרי מצטער הוא על שפעולתו של משמר סירה גרמה למות אדם . ווג'בוד ביקש לחקור במקרה האסון ובענין היריות אל האניה , כיוון שכידוע לו אין מצב צבאי בארץ . כן ביקש להפסיק את הישיבה , הואיל וברצונו לעורר תשומת לב על כך שממשלת ארץ ישראל פתחה באש על פליטים יהודים בלתי מזויינים , הרגה אחד ופצעה שנים , ומיניסטר המושבות סומך ידיו על התנהגות זו . " הצי משרת את סוחרי העבדים" ב 5 ביוני 1939 שוב חוזר קולונל ווג'בוד הבלתי נלאה ומתריע על תפיסת אניות הפליטים ביבשה ובים . בתארו את התנאים האיומים שבהם מפליגים הפליטים הוא אומר ? " אנשים אלו הם לאמיתו של דבר עבדים שנמלטו . הם נמלטו מגרמניה , ששם מצבם גרוע מעבדות בושים . בשנות השבעים של המאה שעברה הוצא חוק , כי עבד שהציג כף רגלו על ספינה בריטית , נעשה בעצם הדבר הזה בן חורין , ואין להסגירו לאדוניו . בית הנבחרים דן בשאלה , הוצא חוק העבדים הפליטים והצי הגשים אותו , והוא שימש להפסקת סחר העבדים בים םוף . עכשיו משמש הצי למטרה הפוכה : לתפוס עבדים אלו ולהחזירם לאדוניהם . רדיפת היהודים בגרמניה , נראה שהשפיעה על הממשלה , וביחוד על ממשלת ארץ ישראל' לתת יד ולעשות ממש אותה מלאכה בזוייה שהיו מבקשים מהם אדוני העבדים בגרמנית כיום . כל רגשותיה של אירופה הלכו לעזאזל בעשר השנים האחרונות . רק לפני י"ח חודש התמרמר הבית הזה וכל העולם כולו על אשר שבעים יהודים הושלכו על סלע באמצע הדנובה' באין יכולת ללכת לצ'כוסלובקיה או לחזור לגרמניה . דבר זה עורר התמרמרות במידה כזו , עד ששר המושבות בעצמו התיר לאנשים אלו לעלות לארץ ישראל . עתה עושים אנו מלאכת לא אנוש זו : מונעים מאנשים אלו להשיג חירותם . היו כמה ספינות . הספינה האחרונה באה לפני שלושה ימים , והביאה לא עולים חדשים , אלא אנשים שקובצו מהאיים היווניים , ואשר עשו את הדרך לארץ ישראל פעמיים . היורשו לעלות ? אם האדון המכובד מאד מנכה אותם מהמיכסה , יש להרשות להם לעלות . היתמיד האדון המכובד מאד במדיניות זו ן אם כן יש לנו הזכות לדרוש , שתובא לפנינו הפקודה ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר