|
|
עמוד:294
הסירות והסדרנים מסדרים את קבוצות היורדים לפי התור שנקבע מראש . עוד מספר דקות והספינה עוצרת את מהלכה . ניתנות ההוראות האחרונות ומבצע ההורדה עומד להתחיל . לפתע הוארה האפלה ברקטות צבעוניות . זרקורים החלו בולשים את פני הים ומטר יריות ניתך לעבר הספינה . אברהם פוקד להרכין ראש ולהשתטח על הסיפון . המנוע משמיע גניחות קשות ובמלוא מהירותה פונה הספינה לים הפתוח . למחרת פוקדת אותם סערה קשה . רוב הנוסעים רבוצים עייפים , שבורים ורצוצים ומיואשים . זה היום השני שלא בא אוכל לפיהם וגם ביום שקדם לו טעמו רק כדי מחצית הצנים . הגלים שוטפים את הסיפון ומרטיבים את הנוסעים עד לשד עצמותיהם . רובם מרגישים ברע . אחדים מהם מתעלפים מרעב ומרוב הקאה . הלימון האחרון שנמצא באניה — מחיה את רוחם . אלו מן הנוסעים המחזיקים מעמד דורשים לכוון את הספינה לחוף — ויהיה אשר יהיה . אברהם מאמץ את כל כוח שכנועו — וללא הועיל . אז הוא מציע להם תכנית המתקבלת על דעת הרוב . הם יפליגו לחוף לבנון ושם יקנו מצרכי מזון . שם יקנו גם סירה להורדה , כי הסירות אבדו להם בליל אמש , בברחם מיריות המשטרה . בלי סירות ובכוחות תשושים אין הוא מוכן לבצע הורדה , כי יהיה בכך משום סיכון חייהם של הנוסעים . בחוף צור יורד אברהם בלוויית אחד הנוסעים לחוף לקנות מצרכים . עובדי הנמל הערביים תפסו אותם ורצו להתנקש בהם , אולם שוטרים צרפתיים הצילום מידיהם . הם עוברים על פני כל החנויות וקונים מכל הבא ליד . ושוב מצילים אותם השוטרים מידי ההמון שהתאסף סביבם . אולם הפעם הם מובלים לתחנת המשטרה , ומכאן בסירת משטרת החוף הצרפתית לספינה . השוטרים עורכים בספינה חיפוש אחרי נשק וסחורה מוברחת . אולם הכרת פניהם של העולים עונה בהם שאין כאן מקום להרבות בחיפושים . השוטרים מעלים מסירתם את כל מזונם , מרוקנים כיסיהם מסיגריות ומחלקים אותם לעולים . בפניהם — השתתפות בצער ובפיהם איחולי הצלחה . המשטרה אף נותנת להם במתנה סירה ונפרדת מהם בידידות . תוך כדי כך הגיעה סירה והביאה את המצרכים שנקנו ובספינה שמחה וששון . הספינה חוזרת לחופי הארץ . בדעת אברהם לבצע הלילה את ההורדה בחוף נתניה והוא מתחיל בהכנות הדרושות . לפתע , בשעת הצהריים נשמע ממרחקים רעש מנועים שגבר והלך מרגע לרגע , ובטרם הספיקו לעמוד על טיבו , כבר חג מעל ראשם אייתן בריטי , אשר הנמיך טוס . אחד הטייסים כופף את מחצית גופו דרך החלון ובידו מצלמה . כעבור דקות מספר שוב התרומם האוירון ונעלם הרחק באופק . אברהם מצווה להסיע את הספינה צפונה . הוא יוריד הלילה את האנשים על יד נהריה אי ראש הנקרה . ברם לא עברה שעה ארוכה — והנה הופיעו שלוש סירות מנוע של המשטרה , והקיפו את הספינה מכל עבריה . שוטרים מזוייגים עלו על סיפונה ופקדו עליה להפליג לחיפה .
|
|