פרק עשרים־וחמשה נעמי־יוליה

עמוד:280

העליה חשבו ומצאו שהחזקת אלף איש במקום תעלה יותר מהתוספת המבוקשת והסכימו לשלמה . למחרת מציג בעל האניה דרישות חדשות , וכאשר מסכימים גם להן' הוא מעלה לאחר יום דרישות נוספות . וכך במשך כמד . ימים . לבסוף הוא דורש סכום אגדתי כפקדו ? למקרה שתארע איזו תקלה לאניתו . הסכום הנדרש לא נמצא בידי המארגנים . כן נתברר שאין בכוחה של האניה לקלוט את כל האנשים המרוכזים במקום . בכל זאת נעשו ע 1 ד נסיונות לבוא עם בעל תאניה לעמק השווה אולם ללא כל הצלחה . אחרי שבועיים של משא ומתן מייגע ניתנת הוראה לאנשים לעזוב את "ווארקו" ולעבור לאניה אחרת , אשר בזמן הגיעם לסולינה כבר עמדה הכן מחוץ לנמל להוביל שיירת עולים . היתד . זאת האניה "נעמי יוליה / ' בעלת 4000 טון , אשר בעליה היווניים השתמשו בד . להברחת נשק לספרד בימי מלחמת האזרחים . היא היתר . אניד . מיושנת ומשומשת למעלה מן הרגיל אולם עדיין ראוייה להפלגה בימים . וכאשר באחד הלילות עלו אנשי "ווארקו" על סיפונה , כבר מצאו בתוכה קרוב לאלף עולים המצפים להפלגה . הפלגתה של "נעמי יוליה" נתעכבה גם היא . גם בעליה דרשו בטחונות וערוכות נוסף על התשלום הגבוה בעד הנסיעה , והמשא ומתן עמם התנהל בעצלתיים , כי גם הם העלו דרישותיהם מדי פעם בפעם . זמן שהייתה של האניה נוצל בינתיים כדי להתקין בה את הסידורים הדרושים , לשפר את התנאים ולהנהיג סדר ומשמעת בין ציבור העולים — ציבור רב גווני של יוצאי ארצות שונות שאימי התקופה הניעום לחפש מפלט באניה רעועה זו . . שיירת ג ר י נ ה וט » היו בין העולים יוצאי פולין , רומניה , בולגריה , יוגוסלביה , הונגריה , צ'כוסלובקיה וארצות אחרות . היו ביניהם מאות עולים מ"שיירת גרינהוט" הידועה . בהשתלט הנאצים על צ'כוסלובקיה נאסרו כנתיני חוץ והושמו על ידי הסלובקים במחנה ריכוז על יד ברטיסלבה שנשא את השם "הגשר האדום . * שמעו של המחנה הטיל פחד בלבד כל תושבי הסביבה . במשך חמישה חדשים התנסו האנשים בעבודה מפרכת תחת עולם הכבד של שומרי המחנה הסלובקיים , שנהגו באומללים לפי מתכונת נאצית מובהקת . לאחר מכן הועברו למחנה " פאטרונקה , " בית חרושת לנשק עזוב במרכז ברטיסלבה . ואם כי כאן , ב"פאטרוג קה , " שרר אותו משטר כמו במחנה הקודם , הרי מצבם הוקל בהרבה כי קיימו קשרים עם החוץ והקהילה היהודית בברטיסלבה הגישה להם עזרה כמיטב יכולתה . ' , יום אחד הופיע במחנה יהודי מברטיסלבה בשם גרינהוט , שהציג את עצמו כבא כוח הקהילה המקומית ואמר שיש לאל ידו להוציאם מן המחנה ולשלחם לארץ . אנשי המחנה התייחסו בתחילה לדבריו בחשדנות רבה , אולם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר