פרק עשרים־ושנים "הספורט הלאומי"

עמוד:264

על הספורט הלאומי , ואני מסיר את כובעי בפני אותם "שקצים" היודעים ' להעריך את התואר הזה ושיזכו לכתר שלו . " כעבור ימים מספר , ב 11 במאי , 1939 נואם ז'בוטינסקי במסיבה חגיגית מטעם הצ"ח בורשה . גם בנאום זה הוא נוגע בשאלת העליה בי , ואומר ( לפי " די טאט" ' בטאון אצ"ל בפולין , מיום : ( 14 . 5 . 59 ... " הדבר השני הוא עליה בי . היא לא בלתי ליגאלית . כפי שאומר ידידנו ווג'ווד , — ההגבלות הן בלתי ליגאליות . כוחו של חוק איננו בכך שהוא כתוב בספר חוקים , אלא בכך שהוא מבוצע בחיים . וכל כמה שעובר יותר זמן — כוחו מתחזק . האמצעי הטוב ביותר לבטל את החוק הוא שבירתו המתמדת , וזוהי משמעותה של העליה בי . אם יגיעו יהודים ללא הפוגה לחופי הארץ למרות ההגבלות ולמרות האיסור — ההגבלות מן ההכרח שיבוטלו . במשמעותה זו , העליה ב' הוא אחד המכשירים הפוליטיים העצומים . זוהי מלחמה בין שני עמים תרבותיים , שאנו מוכרחים לזכות בה . מאידך , ואני כבר כתבתי על כך , אנו צריכים לעשות מעליה זו ספורט לאומי . כמובן , שבשביל הנוסעים ישנה כאן טרגדיה . הנה קבוצת יהודי דאנציג נדדה תשעה שבועות על פני הים , הסתובבה על יד חופי הארץ והסתכלה על חיפה מרחוק . מה שעבר עליהם , יש בזה מן הנורא והטראגי . פעם עוד יכתוב על כך משורר אפופיאה . אבל אל נא נגזים . גם לאמריקה נסעו בתנאים דומים . הכל כבר היה לעולמים . הנוער שלנו צריך באמת לחשוב על כך כעל ספורט לאומי . אל אלוהים ; מה באמת אנו יכולים להשיג בשטח זה ! זהו ספורט נעלה המשרת את האינטרסים של העם . כאשר אני חושב על כך אני שואל את עצמי ; "שיילוק , הסבא שלנו , איכה " 1 היכן הסוחר היהודי 1 הלוא דבר זה יכול ליהפך להכנסה לאומית . שתי נסיעות מוצלחות יכולות לשלם את מחיר האניה . הלוא צריכים היו להיווסד עשרות חברות לאניות יהודיות . כמובן שיש בזה הסתכנות . אולם איזה מפעל יהודי עובד כיום בלי הסתכנות !? הסוחר היהודי חי היום בזמן רומנטי . כל מסחר הדש הוא רומן העלול להסתיים כדרמה . הוי סבא שיילוק שלנו , איכה ן למה אתה שותק ? הלוא היום היית בא על סיפוקך המוסרי במפעל חדש המצפה לך " !

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר