פרק תשעה ־עשר "פאריטה"

עמוד:248

קופסאות שימורים ועוד , וכשהגיעה השעה לצאת ועוד לא הועלה המטען , עשתה המשטרה חסד אתנו , והרשתה לחכות עד שנטעין את הכל . אז הורם העוגן , צופר האניה השמיע צפירה ממושכת והתחלנו לזוז . ברגע לה פרצה שירה אדירה של התקוה מפי מאות העולים וכל אחד ברך את רעהו במזל טוב . החרדים , אשר במשך כל הימים האלה אמרו תהילים , לא הפסיקו אפילו ברגע זה מאמירת התהילים , רק כפעם בפעם ערבבו בתיך הפסוקים קריאות מזל טוב . שתי נשים זקנות חבקו זו את זו ורקדו , בחורים הריעו ושרו . אוכל היה לנו לעשרה ימים , פחם לשמונה ימים ותקוה בלב לכמה וכמה שנים . לביבות כמה ימים לפני שקבלנו את האספקה ויכולנו לעזוב את איזמיר , בעצם ה ום לפני שנכנסנו לנמל איזמיר , קרה באניה מקרה שהסעיר א . תת לכמה שעות . החרדים אשר נכנסו לעב ! ד במטבח כשנמסרו מפתחות המטבח הריק למפקד האניה , מצאו קצת קמח בפנה אחת של המחסן והחליטו לאפות מהקמח הזה לביבות , עם שארית המים המתוקים וקצת שמן . משהו אחר לא יכלו להוציא ממנו . כל הלילה אפו החרדים ועד הבוקר לביבות , כ 800 לביבות , לביבה לכל איש . את הלביבות צריכים היו לחלק לארוחת הצהרים , וסדר ההליכה לארוחת הצהריים היה ? הפאריםאים , הפולנים והרומנים . בשעה שתים עשרה התקיימה בחלק הרומני התיעצות ראשי הקבוצות הפולניות והרומניות , שבה דגו על המצב והתיעצו מה לעשות באיזמיר . בינתיים התחילו לחלק את האוכל , ובגלל העדר ראשי הקב . צות "אזלו" הלביבות חיש מהר עוד לפני בוא תור הרומנים . כשהתחילו הרומנים לעבור לפני הדודים וראו , שיתר האנשים קבלו לביבות ואחדים אחזו אפילו שתיים בידיהם , התחילו להתרגז ולצעוק , סירבו לקבל את הצנימים' כינסו אספה והחליטו לבדוק בכית את מחסני הספינה אם עוד נשאר משהו לאכילה ולעשות מעשה נקמה . מפקד האניה שלח להודיע , שלארוחת הערב יקבלו אלה שלא קבלו לביבות מנות כפולות של אוכל , אבל הרומנים לא נרגעו . אחד מהם , סט . דנט צעיר , עלה על כתפי שני בחורים ונשא נאום : "הבטיחו לנו לביבות , כל הלילה התפשט ריח הלביבות באניה , ארבעה שבועות לא טעמנו משהו חם או חדש , עכשיו אכלו את לביבותינו ורוצים לתת לנו במקומן צנימים או מקרונים , לא נסכים לזה בשום אופן , לא נסכים ! לביבות אנו רוצים , רק לביבות " ! האינצידנט נגמר בערב בכי טוב על ידי זה , שהמקופחים קבלו מנות כפולות של מרק מקרוני , אך קודם לכן שמשו הלביבות לנוסעי האניה ענין לענות בו מהצהרים עד הערב .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר