|
|
עמוד:218
כספיים , כי לא כל הנוסעים היה להם כסף , וחוץ מזה — מה יעשו בכסף שיכנס לקופה מהקנסות ? דבר זה עלול לתת פתחון פה למעלילים ומוטב לתמנע מזה . גם ההצעה להעניש את פורצי הגדר בעבודות נקיון ושמירה מחוץ לתור לא נראתה מעשית , שכן הדנציגאים סירבו בכלל להשתתף בפעולות אלו , ואיכה יכריחום ? כך הגיעו למסקנה שאין דרך אחרת אלא להזקק לעונש גופני — קשירה אל התורן . את הנענש היו קושרים אל התורן לפרק זמן מסוים , מחצי שעה עד שעתיים . ההוראה הייתה שלא להדק את החבל בחזקה והיה בו בעונש זה יותר משום המט ת הרפה מאשר סבל גופני של ממש . עם זה סברו מנהלי השיירה כי הוא עשוי להטיל מורא על הנוסעים ולהרתיעם מלפרוץ גדר . ראשון הנענשים היה בית"רי , אשר בעמדו על משמר מחסן המזונות הוציא ממנו כמה מאות גרם סוכר . אחריי נענשה צעירה שהייתה מבלה בתאי המלחים . על מעשיה אלה הוזהרה מספר פעמים אולם היא לא שעתה לאזהרות . כשמצאוה שוב בתאי המלחים — נענשה . ומקרה בנוסע אחר , יהודי מיוון . הוא הציג את עצמו כרופא , שרק לפני זמן קצר גמר את חוק לימודיו . פעם אחת , בליל סערה , כאשר האני ר . נתטלטלה על פני הגלים הזועפים כקליפת אגוז — הודיעו להנהלה שאחד הנוסעים חלה באופן רציני . באותו זמן לא שיתפו הדנציגאים פעולה עם הנהלת השיירה , והרופאים הדנציגאים סירבו להגיש עזרה לח . לה . לפי כל הסימנים נדמה היה שזאת מחלת הטיפוס . ההנהלה הורתה להעביר את החולה למקום מבודד שעל יד חרטום האניה , והרופא היהודי היווני נתבקש להיות עם החולה ולתמוך אותו בחוליו . הרופא סירב , בטענה שהוא מפחד להיות על הסיפון בזמן סערה . וכאשר כל ההפצרות לא הועילו — קשרו אותו כעונש , לאחד התרנים שבקירבת מקום החולה . ומשמר בית"רים הופקד לשמור על החולה עד שהחלים . מובן , ששיטת העונשים לא הייתה אהודה על קהל הנוסעים , והדנציגאים ניצלו כל הזדמנות כדי להעביר לחוף מכתבי אזעקה שיצילום — מידי אנשי ההנהלה . למרות השמירה הקפדנית הועברו המכתבים על ידי אנשים שחלו ושלטונות הנמל נאותו להורידם לחוף . נוסף למקרה של המעי העיור המדומה , הורדה מעל האניה אשד . שהפילה וכן ילדה בת אחת עשרה ששברה רגל . אחד המכתבים היה מופנה לקונסול הבריטי ומבלי לחכות הרבה ערך הקונסול ביקור על סיפון האניה . הוא השתדל להיודע מה תאריך ההפלגה , כדי להודיע על כך למשטרה הארצישראלית . בכך לא הצליח אמנם , כי איש באניה לא ידע מתי סוף סוף יצאו לדרך , אולם אין ספק שהוסיף לעקוב אחרי האניה ובל תנועותיה , וכאשר הפליגה מחופי יוון קיבלה הממשלה הארצישראלית ידיעה על כך . בימי יוני הראשונים הושלמו כל ההכנות להפלגה . הצוות החדש עלה על סיפון האניה . היו אלה אנשי הפקר מובהקים , שרק התשלום הגבוה הניעם להסכים להשיט את האניה .
|
|