פרק שמונה־עשר דאנציג - "אסתיר"

עמוד:206

מצבנו כיום ידוע לכולכם . שוב אין לנו כאן שום אפשרות קיום . העשירים כבר עזבו . האמידים ירדו מנכסיהם , והעניים — התרוששו עוד יותר . רובנו , כמעט כולנו זקוקים לעזרת יהודי חוץ לארץ . כך נראה מצבנו היום . ומה צפוי לנו בעתיד הקרוב ? היום אם יחלה מישהו — עדיין יש רופאים יהודים . אולם אחר כך — אחר כך נצטרך להמתין באולמי ההמתנה יחד עם החולים האריים שאינם רוצים לראותנו , ויקרו אינצידנטים לרוב , עד אשר אי אפשר יהיה עוד להיזקק לרופאים אריים . היום עודנו מקבלים תרופות , מצרכים . היום עודנו יכולים להופיע במספר רחובות . אולם מי יודע מה יביא לנו בחובו המחר . " לאחר שסקר את הסכנות הצפויות ליהודי דאנציג ואת דרכי ההצלה , סיים סגל את דבריו באמרי : " בבית כנסת זה נשמעה שנים על גבי שנים התפילה "בראש השנה ייכתבו וביום צום כיפור יחתמו ... "מי לחיים ומי למות . " דינו של בית כנסת זה נחתם ביום כיפור האחרון למוות — כי לאחר צאתנו לא יוסיף להתקיים . ובבית כנסת זה , זמן קצר לפני קצו , מבטיחה לכם הנהלת הקהילה לעשות למענכם כל מה שניתן לבן תמותה לעשותו . ולכן הנני אומר לכם : פעלו במהירות ! כי מחוגי השעון לקהילה זו מראים דקת לפני שתים עשרה . בזמן מאורעות אוקטובר השנה עדיין הראו המחוגים 29 . 11 . 30 דקות יקרות חלפו מאז ודקה אחת נשארה ואולי עוד אפשר לנצלה למענכם , אל החמיצות *! בתום נאומו של מר סגל הקריא ד"ר רוזנטל את נוסח ההחלטה : " היהודים במדינה החפשית דאנציג , שהתכנסו היום בהמוניהם לאסיפה בבית הכנסת הגדול , מביעים את רצונם להגר מכאן במהירות האפשרית . למטרה זו הם מייפים את כוחו של ועד הקהילה בדאנציג לעשות את כל הצעדים הדרושים המובילים למטרה זו . " כאיש אחד קם כל קהל הנאספים והביע את הסכמתו להחלטה . לורד ס מ ו א ל יוצא מגדרו מיד לאחר זה יצאו צ . ה . סגל וד"ר קורט איציק לפאריס כדי לגייס כספים ולהשיג את עזרתם של פעילי עליה ב' לביצוע התכנית . בפאריס הם נפגשים עם הסינאטור לשעבר ברנט , מי שהיה ראש הקהילה היהודית בדאנציג , ושעזב את העיר בגבור השפעת הנאצים והשתקע בלונדון . יחד הם פונים אל יקא , " " שברשותה קרן מיוחדת לעזרת פליטים , ואל "היצם" — אולם המשא ומתן מתנהל בעצלתיים ולאחר שבועיים אין עדיין בידם הישג ממשי כלשהו . הם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר