פרק שבעה־עשר "קאטינא"

עמוד:197

להגנה — הובילו אותו כ . וחבריו לאחד הבתים בכפר ויתקין — בית משפחת נ . אך נכנס הביתה , צנח מרוב עייפות על המיטה ומיד שקע בשינה עמוקה . לכשהתעורר , גילה שמישהו חיטט בכליו וחסרים לו מספר מכתבים שקבל בשעת מסעו הארוך על פני הים , ותעודות שונות אחרות . הוא רצה לעזוב את הבית ולראות מה גורל אנשיו — ולא הורשה . השומר שהופקד עלי אמר שעוד לא הוחלט מה לעשות בו . כעבור זמן מה הגיע שליח והביא עמו סוס . הוא אמד לפאול שעליו לרכוב עד נקודה מסויימת ושם יקבל קשר . בדרך נתלווה אליו עוד רוכב אחד . לאחר שחיכו שעה ארוכה במקום ואיש לא הופיע חזרו לבית משפחת נ , כל מאמציו של פא 1 ל לדובב את מלווהו עלו בתוהו . בבית התבונן פאול כה וכה ומבטו נפל על צילום שהיה תלוי על הקיר — קבוצת אנשים גדולה . כשהתקרב הכיר בצילום אחד מחברי כיתתו , מזמן לימודיו בגימנסיה בריגה . פאול פנה לבעל הבית ושאל על חברו . בעלת הבית נדהמה » לפי מה ששמעה שומרים בביתה על פושע גדול , ובשעות הקרובות עומדימ למטרו למשטרה . והנה מתברר שהפושע , פאול , הוא אי דם משכיל ויוצא עיר מולדתה . לא , היא לא תיתן למסרו למשטרה . היא תעשה הכל כדי להצילו מידי המתנכלים לו . היא תעזור לו לברות . הגב' נ . יוצאת מן הבית . כעבור שעה קלה היא חוזרת ומאשרת את השמועה . אכן עומדים למסרו לידי המשטרה הבריטית . היא מחליפה לו את בגדיו , נותנת לו כסף לכרטיס נסיעה ובדרכים עקלקלות , בין פרדסים וגנים היא מוציאה אותו מן הכפר ומביאה אותו לתחנת האוטובוס הנוסע לתל אביב . בעלותו לאוטובוס היא מצווה עליו לא לדבר עם איש ולא לשאול שאלות עד שיגיע האוטובוס לתחנה הסופית . וכן עשה . בבואו לתל אביב שם פאול את פעמיו למשרדי נציבות בית"ר . בעוד ד"ר פאול נמצא בבית משפחת נ . נודע לאנשי נתניה , חברי האצ"ל , שקבוצת בית"רי'ים עצורה בכפר ויתקין בידי אנשי ההגנה . קבוצת אנשי האצ"ל , וא . תמרקין בראשה יצאו לכפר ויתקין לקבל את הבית"רים , אולם משמרות ההגנה לא הרשום לגשת לבית"רים . החל משא ומתן ממ שך ומיגע עם ועד הכפר ונציגי ההגנה במקום . אנשי ההגנה דרשו תשלום שלוש וחצי לירות לראש בעד ההורדה , וסילוק הכספים המגיעים להם בעד ההורדות הקודמות . אנשי האצ"ל סירבו להענות לדרישות אלו . הגיע מפקד האיזור מטעם ההגנה וציווה על תמרקין וחבריו לעזוב מיד את המקום . תמרקין לא שעה לו ופרץ דרך המשמרות , והצליח להגיע אל הבית"רים . ארבעה אנשי הגנה תפסוהו והתחילו להרביץ בו מכות נמרצות . אז קרא תמרקין לעבר הבית"רים : "בית"רים אלי " ! כאיש אחד הסתערו שמונים הבית"רים העולים על אנשי ההגנה ושיחררו את תמרקין מידיהם . פרצה תגרת ידיים בין שני הצדדים שהופסקה כעבור שעה קלה , כשיד הבית"רים על העליונה . בעת מציע מפקד ההגנה לשחרר את הבית"רים בגבול תחומו של הכפר או על יד הכביש המוביל לרמתיים . תחבורה אין ביכולתו לספק . תמרקין אינו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר