|
|
עמוד:187
מריבות וויכוחים אין סופיים מתנהלים בין הנוסעים , מריבות על התור לקבלת אוכל , על התור לבתי השימוש , שהזדנב באופן מתמיד במשך כל שעות ה-ממה , על טיב האוכל וטעמו ; שעה שאנשי "קאטינא" בלעו את המנות כהרף עין — בחלו אנשי "גיפר' בתבשיל שחולק להם , שעה שאנשי "קאטינא" שתו את המים במשורה ושמרו על כל טיפה שלא תישפך לריק — נהגו אנשי "גיפו" במים בבזבזנות יתירה ודרשו מים מתוקים לא רק לשטיפת שיניים אלא גם לגילוח , לרחצה ולכביסה ; שעה שאנשי "קאטינא" היו רגילים למלא את התפקידים שהוטלו עליהם בצייתנות ובמשמעת — סירבו אנשי "גיפר' למלא תפקיד כלשהו , בין אם זה בתורנות מטבח , או נקוי האולם או נקוי בתי השימוש , אף שהוזהרו כי ההתרשלות בשמירה על הנקיון עלולה לגרום למחלות ומגיפות ; ובעוד שאנשי ,, ג'פו" טוענים שהודות למזונם אין אנשי "קאטינא" גוועים ברעב טענו האחרונים שרק הודות להם אנשי " ג'פו" עדיין בין החיים — ולא היה סוף לויכוחים ולא היה קץ למרירות בין אדם לחברו ובין קבוצה לחברתה . אין ספק , שלולא מאות הבית"רים שנמנו על אנשי המשמר ושומרי הסדר היו הענינים מסתיימים באסון . את העצבנות הכללית הגבירה העובדה ש"קאטינא" הוסיפה לעגון במקום . משך יומיים עסקה אניית הגרר בתיקון המכונות . לאחר מכן טען רב החובל שאין האניה יכולה להתקרב לחופי הארץ , כיוון שהיא מוכרת למשמר החופים הבריטי . והסוכנים הבריטיים יעקבו אחריה בכל נמלי הים התיכון . ושוב התכנסה התייעצות מפקדים , שהחליטו לשנות את צבעה של האניה ואת שמה . כעת שמה של האניה הוא "אנדיקלא . " פעולה זו גם היא דורשת זמן , ולאחר מכן — הציפיה לידיעה מן הארץ , בדבר המועד שבו יחכו לבואם . השתהותם במקום עוררה בין הנוסעים ניחושים ופירושים שונים , שמועות זדון הופצו ביניהם ושוב נתקהלו בהמוניהם ואיימו במרד גלוי . ד"ר פאול מופיע שוב בין הנאספים ומוכיח אותם על פניהם על התנהגותם חסרת האחריות . ה . א מודיע להם ברורות שכל עוד האחריות לחייהם של מספר כה גדול של נוסעים מוטלת עליו — הוא ינהג ביד חזקה כלפי כל אלה שינסו לשבש את סדר החיים הקיים , שהוא הכרחי לשם שמירה על בריאותם וכדי להביא את המסע האומלל לסיומו המוצלח . אפס , דבריו נבלעים בהמולה הגדולה שנשתררה מחדש . קריאות ביניים משסעות את נאומו , צעקות וגידופים מכל הצדדים ולפתע נע כל ההמון לעבר גשר הפיקוד , שמעליו נושא ד"ר פאול את דבריו . פניהם המשולהבים ויצריהם המתגעשים אינם מנבאים טובות . בראות אנשי "קאטינא" את מפקדם נתון בצרה — מיהרו לעזרתו והסתערו אל מול פני המאיימים . נתחוללו תגרות ידיים , הנשים פרצו בבכי מר והילדים ייללו בקול , והמבוגרים כולם נכנסו לפעולה — אלה כמתקוטטים , ואלה כמפרידים בין הניצים — אנדרלמוסיה ואנרכיה נשתררו בכול . תיגרה זו עשויה הייתה להיגמר בכל רע , אילמלא ביקש הפיקוד את
|
|