|
|
עמוד:153
פרק ששה עשר ו עירת פאריס מפעל העליה הבלתי ליגאלית מסתעף והולך . מרכזי עליה קיימים בפולין , רומניה , צ'כוסלובקיה , אוסטריה , הונגריה , שווייץ , צרפת , יוון , יוגוסלביה , בולגריה ובריטניה . כמעט בכל ארצות אירופה פועלים ועדי עליה ובכל מקום גוברת השאיפה לעלות והמונים צובאים על המשרדים . בארץ קיים ארגון הורדה — הארגון הצבאי הלאומי — ומרכז קליטה . מן הארץ נשלחים מדריכים המלווים את האניות מנמלי ההפלגה עד למקום ההורדה בחופי המולדת . נציגי האצ"ל יושבים בכל בירות אירופה ועוסקים בארגון העליה . חברי נשיאות הצ"ח וקציני שלטון בית"ר נתונים ראשם ורובם במבצע רב ממדים זה . מאות אנשים טרודים ברשת ענפה זו הפרושה על פני יבשות וימים . ובמצב הבינלאומי המתוח , המחמיר וה לך מדי יום ביומו — קשה העבודה פי כמה . לא ייפלא איפוא שמתעוררים הילוקי דעות הן ביחס לסמכויותיהן של הרשויות השונות והן לגבי עקרונות הפעולה ומטרות המבצע . כבר הזכרנו חילוקי דעות אלה בפרקים קודמים וכאן נייחד עליהם את הדיבור ביתר הרחבה . יש הטוענים , ונציגם הראשי הוא יוסף כצנלסון , שהעליה צריכה להיות מיועדת בראש וראשונה לביתי'רים ולאנשי תנועה . כל השנים , טוען כצנלסון , היו שערי הארץ סגורים בפני בית"ר וכעת שיצרנו את האפשרות — בשביל בית"ר יצרנוה . כן הוא סבור שאין לראות בעין יפה את העובדה שאנשים פרטיים החלו לעסוק בארגון העליה . הם רואים בעליה עסק מכניס רווחים ואינם מבחינים בין טוב לרע — כל המרבה בתשלום זוכה לעלות . לעומתו טוענים אחרים , ונושא דברם העיקרי הוא יעקובי , שהעליה צריכה להיות עליית "כל דיכפיך — לא זו בלבד שאנו מחוייבים להעלות גם סתם יהודים פירושו של"כל דיכפין" הוא — כל מי שרוצה יבוא ויארגן עליה ויעלה יהודים לארץ במספר רב ככל האפשר . ואילו נציגי האצ"ל דורשים שהעליה תהיה "צבאית , " כלומר שהעולים יהיו בעלי כושר צבאי ומוכנים להלחם . יש האומרים , וזו דעת האצ"ל' שכל הפעולות צריכות להתנהל במחתרת , תוך קונספי רציה קפדנית — שאם לא כן היא עלולה להכשל , לעומתם טוענים קציני שלטון בית"ר' וערי ז'בוטינסקי הוא הקיצוני שבהם , שהפעולה צריכה להיות גלויה ככל האפשר' כדי להבליט את האופי ההפגנתי שבה , ורק אז תצמח ממנה התועלת המיוחלת .
|
|