פרק שלושה־עשר ורשה 1938

עמוד:141

תאריכי היציאה וכדומה — מאות פרטים , שלכאורה אין בהם חשיבות רבת אבל הם הכרחיים להצלחת הפעולה . ובמשרד השני , זה של סטבסקי , מצטופפים המוני סתם יהודים , מבקשים ומתחננים להקדימם בתור . יש המוכנים לשלם ככל שיידרש מהם , יש העומדים על המקח , ושוב כל איתם הסידורים וכל אותן ההוראות על פרטי פרטיהן . כל מועמד צריך להכין תעודות אין סוף : תעודת לידה , תעודת יושר , תעודת שחרור משלטונות הצבא המחוזיים , תעודת אזרחות , אישור מן האוצר , ששה צילומים . כל אלה מועברים למשרדי העלית בורשה הדואגים לדרכון החוץ , היתר יציאה ואשרות המעבר הדרושות . תחילה נוהגים היו להגיש למיניסטריון הפנים הפולני את רשימות האנשים העומדים לצאת לחו"ל והפולנים היו מוציאים דרכוני חוץ לכל אחד מן האנשים לח . ד . בדרך כלל היו סידורים מעין אלה נמשכ ם חדשים ארוכים וגם אז לא היה בטחון כי אמנם יושג הדרכון . אולם בהשפעת שיחותיו של ז'בוטינסקי עם ראשי ממשלת פולין וקשריו של מר הנריק שטרםמן עם ד"ר וגנר , מנהל מחלקת המיעוטים במיניסטריון הפנים — ניתנה הוראה מיוחדת למושל מחוז ורשה להקל ככל האפשר בהוצאת דרכונים לעולים . קשריו של סטבםקי עם פקידי משרד הפנים ומושל המחוז סיעו אף הם להחשת הוצאת הדרכונים שמספרם הגיע תחילה למאות ואחר כך לאלפים . ויתרה מזו , בשעת הדחק או ביום ראשון , כשהפקידים הפולניים היו שובתים מעבודתם היו פקידי נציבות בית"ר תופסים את מקומם ליד השלהבות במשרדי הממשלה וממלאים את הדרכונים כדת וכדין . נוסף על זה העניקה ממשלת פולין לעולים הנחה של 50 אחוז מהתשלומים בעד הדרכון ושל 25 אחוז ממחיר כרטיסי הרכבת . בהתקרב מ עד הנסיעה היה בל מועמד מקבל הודעה טלגרפית מתי והיכן עליו להתיצב בורשה . כאן היו בודקים את חפציהם של העולים ומסבירים להם את כל הקושיים הכרוכים בעלייתם לארץ באורח בלתי חוקי . השיירות היו יוצאות לדרכן ברוב המקרים ברכבות מיוחדות . זמן קצר לפני הגיעם לגבול היו מחלקים לעולים את הדרכונים , ובהם ויזות מעבר מתאימות וויזות סופיות לפנמה , קובה , הונדורס , וכדומה . את הויזות הסופיות היו מספקים הקונסולים של הארצות המתאימות תמורת תשלום , ולאחר שלמדו מארגני העלית את המלאכה — היו מתקינים אותן בכוחות עצמם ... ראשית הויכוח בין בית"ר ואצ"ל אחר כניסת הנאצים לוינה נהפכה ורשה גם למרכז הפעולות של העלית בי כולה . כאן יושב מאז 1937 הלל קוק , שנשלח מטעם האצ"ל להיפגש עם ז'בוטינסקי ונתמנה כנציג מפקדת האצ"ל באירופה לעניני עליה . בקיץ 1938 בא לורשה גם אברהם שטרךיאיר , ראש מטה האצ"ל . הוא עוסק ברכישת נשק והברחתו לארץ , בארגון קורסים צבאיים לאנשי אצ"ל מן הארץ ומחוץ לארץ ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר