פרק שנים־עשר אניה אחר אניה

עמוד:126

מגלים את אמריקה הלטינית — ואת הדנובה ושוב עברו ימים ולילות של מתיחות נפשית עצומת ומירוט עצבים . כל מאמצייום באתונה ומאמצי הנשיאות בלונדון , תוך ניצול קשרים עם אנש-ם רמי מעלה מבני ברית ושאינם בני ברית , לא נשאו פרי . הפעם לא ד"עיל גם האמצעי המנוסה והבדוק : שוחד . הממשלות עמדו בסירובן המוחלט . וכאז צץ הרעיון בדבר השגת ויזות סופיות לאחת מן הארצות האקזוטיות של אפריקה או אמריקה הדרומית . קשה לקבוע מי בדיוק היד , אבי הרעיון . יש להניח שהיה יליד המאמץ המחשבתי המשותף וכושר ההמצאה היהודי המבריק . מכל מקום הייתה זו המצאה מהפכנית שהקלה מאוד על סידור הניירות לשיירות הבלתי ליגאליות . והמצאה גוררת המצאה : אם ויזות סופיות — לשם מה להטביע את הויזה בכל דרכו ? לחוד , הרי אפשר להוציא ויזה קולקטיבית אחת בשביל כל השיירה' הדבר יחסוך הרבה עבודה וזמן והעיקר — בויזה הקולקטיבית גלומות הרבה אפשרויות , שכן אין היא מותנית באדם מסרים נושא דרכון מסויים , וזה עשוי להביא ברכה רבה בעבודה . ברם' בזה עוד לא תמו הבעיות : מה יעשו בויזה הסופית כשאין למצוא נמל הפלגה ? וכאן באו לעזרתם היוונים — המבריחים והמתווכים , אשר חששו כנראה להפסיד עסקים כה טובים ומוצלחים . אמרו היוונים : "למה לא תשתמשו בנהר הדנובה , כדי להגיע דרכו לים השחור ? אנו נשיט את אניותינו עד לקונסטנצה , או כל נמל אחר , ושם תעלו על הסיפון את אנשיכם . " אכן , אם היה ברעיון הויזות הסופיות והקולקטיביות משום מהפכה , הרי הגילוי של הדנובה כאמצעי תחבורה בשביל העליה הבלתי ליגאלית היה גורלי ממש לעצם קיומה והמשכה של עליה ב . ' מעתה ואילך שימשו שתי התגליות האלה — רעיון הויזות הסופיות ואפשרות ניצולה של הדנובה — אבן יסוד לכל פעולת העליה הבלתי ליגאלית ! גם לזו שאורגנה ברבות ה-מים על ידי מוסדות אחרים , שהלכו בעקבות התנועה הלאומית והתחילו לטפל בעליית מעפילים . הדנובה היא הנהר השני באורכו באירופה אחרי הוולגה . מקורר . בהרי שווארצוואלד בגרמניה , משם היא זורמת ( ran את אוסטריה , הונגריה , יוגוסלביה , מהווה גבול בין רומניה ובולגריה ונשפכת לים השחור ברומניה . למן העיר אולם שבגרמניה ראויה הדנובה לשיט באניות בעלות נפח לא גדול , ומזמנים קדומים היא משמשת עורק מסחר חשוב בין מרכז אירופה למזרחה . ב 1856 הוכרז על שייט חופשי בדנובה . הכרזה זו אושרה מחדש בחוזה וורםל , וב"ועידת הדנובה . " בשנת 1921 הוקמה רשות לפיקוח על המעבר הבינלאומי בנהר . בתקופה שאנו דנים בה פוגשים במימי הדנובה כלי שיט מסוגים ש . נים המניפים את דגלי כל העמים . לכל אניה ולכל דגל חוקים משלהם והדבר מסבך מאוד את השימוש בנהר' אבל מאידך גם פותח פתח לכל מיני קומבינציות של המבריחים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר