|
|
עמוד:124
ארבעה מלחים , הנראים כשודדי ים מובהקים . טגנסקי מורה לאנשים להזהר מהם , ושומר בקפדנות את בל צעדיהם . נקבע מראש שעליהם להגיע לחוף טנטורה , וערב אחד מודיע טגנסקי . לאנשים להתכונן לירידה , כי הם מתקרבים לחופי הארץ . במשך כל הלילה מסתובבת האניה מול החוף . אולם סימני האיתות המוסמכים אינם נראים . הלילה שלמחרת דומה לקודמו . שוב הם מתרחקים מן החוף . הצוות מרוגז , האנשים מעוצבנים' ערב יום כיפור היום . מי יודע מה יהיה גזר דינם . עם ערב מתאספים האנשים לתפילת כל נדרי . נדמה שזו להם הפעם הראשונה בחייהם , מאז עמדו על דעתם , שהם מכוונים במידה כזאת את לבם אל אביהם שבשמים , נדמה שאף פעם לא היו זקוקים לרחמיו ולעזרתו כבשעת זו . התעלה תפילתם , התתקבל ברצון ? קברניט ה"ארטימיסיה * מודיע שאינו מוכן להתקרב עוד פעם לחוף . הפחם שברשותו אוזל ויש בדעתו להפליג לאלכסנדריה להצטייד בפחם . זח לו ארבעים שנה שהוא מפליג בימים ואף פעם עוד לא העיז לצאת להפלגה ממושכת בלי כמות פחם מספיקה . כעת , משך היומיים האחרונים בוזבז פחם יקר וה בנסיעות מיותרות ואם הלילה יהיה דומה לקודמו ישאר תקוע בלב ים בלי כל אפשרות להמשיך , ומי יעזור לו אז בצרתו ך טגנםקי טוען שהלילה יוריד את האנשים לחוף ויהי מה . אם לא יקבל את האיתות המוסכם בטנטורה — יפליגו לח , ף נתניה וירדו בעצמם ואפילו ייאסרו . אולם הוא מקווה שלא יגיעו הדברים לידי מאסר , כי לדעתו , בלילה הזה , ליל יום כיפור , לא יקיימו הבריטים שמירה מעולה בחופים . לאחר משא ומתן ממושך ומייגע , תחנונים ואיומים — נאות הצוות להשיט את הספינה לחוף טנטורה . שמואל טגנסקי ויהודה בילו עולים לראש התורן ונועצים את עיניהם בגוש השחור המתמשך צפונה ודרומה . לבם חרד — היבוא האות 1 ? עתירתם נשמעה ! בצאתם מפיומה הבריק טגנםקי לארץ על המועד המשוער של בואם . מכיוון שנשתהו בחופי יוון שלח מברק שני ודחה את תאריך בואם לשלוש ימים — ומכאן האיחור של המורידים .
|
|