יב. תכנית־העשור

עמוד:103

יש לה קשר אל המלה , שרק עכשיו הדגשתי איותה : המדובר היוא רק על הערביים הארצישראליים ועל הרבוי ש ל ה מ . להגירה ערבית—ובכלל , לכל הגירה גדולה שהיא , חוץ מן העברית — , אינו יכול להיות מקוב ! בארץ ישראל , בי במקרה זה לא היה המפעל הציוני גיתן להגשמה . בכלל הזה מודה להלכה גפ הפקידות המנדטורית , אלא שלמעשה היו מפירים אותו עד עכשי ' ו באיופן שיטתי . קשה לקבוע את מספרם המדויק של הערביים מחוץ לארץ ישראל , בעיקר מן החורן הםיורי , שחדרו בדרך בלתי חוקית לארץ ישראל בשנים האחרונות , ואולם המדובר הוא על הרבה עשרות אלפים * r והם , אגב , מילאיו תפקיד עגום מאד במרד של שנת . 1936 הדבר ברור בהחלט , שאתת מן ההנחיות המוקדמות העיקריות של תכנית העשור היא הפסקתה של חדירה : f en מדרך הטבע הוא , שעם העשרתה של הארץ מתעשרים גם הערביים ! הציוניים שמחים לבך' מתגאים בכך , הלוואי שיהא תמיד כך גם בעתיד . ואולם להגזים לא צריך י הציוניים לא הבטיחו אף פעם , אינם יכולים ואינם מחוייבים "להריק שפע של זהב" על כל ערבי מפגי שהיחידים חוזרים לא'רץ ישראל . כמו כן אינם יכולים להיות אחראים גם על כך , , אם ההשתלשלות המשקית עם הקצב המהיר שלה תגרור אחריה לפעמים , כפוי שנהוג במקרים כאלה , אי נוחיות ידועה בשביל שאר תושבי האז ץ . ? מבקרי הציתות יש להט לפעמים נטיה להביט על הציונות בעיניים כאלו : אם למשל , נתרושש אנגלי באנגליה , מפני שלא יכול היה לעמוד בהתחרות יעם שכן יותר מוצלח , להוא אנוס להגר לאמריקה — הרי אין בכך לא אסון ולא פשע , כך הוא רצינו של • בשנת 1935 נערך מספרם ב 18-000 איש ; בשנים 4 - 1932 ג 19 נשתקעו בארץ ישראל 000 י 24 ערניים -זלים !» בשלשת החדשים הראשונים של שנת 1935 בלבד נכנסו מהם אל הארץ 500 י 7 אישי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר