ו. בנין הארץ וליקוייו

עמוד:51

ענף הבנין הזה מעסיק' אף על פי כן , עשרות אלפי ידים עובדות . חוץ מזה : אמנם , להקמת משקים חדשים הוצאו רק 3 אחוזים , אבל לרכישת פרדסים לנטיעתם ההיא ספוט גדול פי ארבעה : ואע"פ שענף זיה אינו נחשב , כמובן , לחקלאות אמתית , ואע"פ שבמצב של הספס רות בקרקעות , שהשתוללה אז בארץ , הרי המחיר הפרודוקטיבי של הפרדסים האליה גמור © י שלושה מן הסכומים , שהוצאו לנטיעתם — בכל זאת — ... ולבסוף עלי לציין , שהדוגמה שלי נוגעת רק לשנה אחת : יוכן הלאה . משום בך אני מזהיר מאד את הקורא , שלי מלהסיק מיסקנה נמהרה , כאילו המשק היהודי בארץ ישראל תלוי באיויר , מחוסר שרשים , ועומד על רגליו רק הודות לזרימה התמידית של כספים חדשים מחו"ל . כל המצב אינו כזה בשום פינים . הראיה הטובה ביותר לכך : אנו רואים , כיצד החזיק המשק היהודי מעמד בששת חדשי השביתה והטירור של הערבים , מאפריל עד אוקטובר , 1936 כשזרימת ההין מחוץ לארץ ירדה במדה איומה — ובארץ כמעיט שאי אפשר היה לנסוע ממושבד . למושבה . מן הנסיון הזה , שהיה רציני באמת , יצא הגוף הכלכלי העברי , לאמתו של דבר , ברווחים — הוא התלכד והתגבש , התרגל לקנות מין היהודים חלק גדול מן התוצרת , שהיה קונה לפני כן מן הערבים , ודרו א > ב — נגש לבנות נמל משלו בתל אביב . המשק שלנו הכה שרשים , ושרשיו עמוקים . אבל עובדה אחת היא נכונה ; זוהי אמת לאמתה , אמת שאין לערער עליה ! אמת — ויחד עם זה לקח מדיני . כל מה שאפשר היה לעשות , בכדי למנוע את המשק העברי מלהכות שרשים עמוקים , — כל זה נעשה , כל זה נמשך מן היום הראשון של הכיבושי הבריטי יועד היום הזה , והדבר נעשה אז וגעשה עכשיו יע '' י האדמיני © טרציה הארצישראלית ובתוקף מדיניותו של משרד המושבות הלונדוני . יהד עם זה איני מאמין , שהדבר נעשה בכוונה תחלה , מתוך מגמות זדון , מלמעלה ומלמפרע . גרוע מזה : הדבר נעשה 0 ,, תם ככה , " מ ^ וד

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר