ה. ההתישבות והמשטר

עמוד:39

< זז in "יוסלאן" — בספינה הראשוינה , שהביאה חלוצים לארץ ישראל , הגיעה מאודיסה ליפו בחנוכה תר"פ . ( 1919 ) אנסד , להסביר בקיצור , מה הצליחו היהודים לבנות בארץ ישראל מאז , במשך 17 השנים האלה ! אנסה להפיץ אור גם על ההישגים , גם על הליקויים . אבל קודם כל נהיה זקוקים כאז להקדמה : על התפקיד הגביר , שממלאים בהתישבות — השלטון , התחזקה , והמשטר המדיני בכלל . התפקיד הזה אינו מתמצה ע"י העובדה , שמשטר אויב ran מרשה , בפשטות , להכיניס עולים לאדץ , או שנותן להכגיסם במדד , זעומה מדי , בה בשעה שהמשטר הידידותי יכול , להפך , לפיתיוח את השערים לרווחה ווע"י כך לפתור , לגאורה , את כל השאולות . לאימתו של דבר , הענין הוא הרבה יותר מורכב . התישבות המונית , או אפילו התישבות גדולה בלבד , מזנרחה להכות שרשים , מבחינה כלכלית , בעיקר — באחד משני העגפים הראשיים של המשק : בתעשיה או בחקלאות . במלים אחרות , בארץ נחשלת ומוזנחת צדיך המישב ליצור בטמפו ? מוגבר מפיעלי תעשיה חדשים , ומאידך גיסא — להרחיב את שטחי הקרקע המיושבים ולהכניס ( ביהוד ) שיטות אינטנסיביות בחקלאות . שני הענפים האלה תלויים כמעט מכל הבחינות במשטר המדיני . בלי הגנת מכס ( מנס גניה על תוצרת זרה והכנסת מכונות וחמרי גלם בלי מכס ) לא תתואד ההתפתחות של התעשיה המקומית כלל . כמו כן — ובמדה עוד יותר גדוליה — נחוץ לשם חדירתם המהירה של המהגדים לחקלאות , בראש וראשונה — סיוע מצד הממשלה ע"י תחוקה והנהלה מתאמת : דיפיורמה קרקעית ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר