פרק כ דרישות המלחמה של עם ישראל

עמוד:205

ישראלי בשחר נעוריו . 0 ( סמיואל' יהודי בריטי . 0 סקוט , בריטי * נוצרי . הקצינים היו יהודים ונוצרים , סגני הקצינים — רובם יהודים , הטרטים — כולם יהודים . בשעת ההתקפה הסופית' בספטמבר ' 1918 אורגנו הגדודים היהודיים בעמק הירדן ב"טור פאטרםוך » הם הצטיינו שם בכבשם את מעברות הירדן באום אש שירט , במרחק מילין אחדים מצפון ליריחו ו פעולה זו נזכרה בהודעותיו הרשמיות של אלנבי . אלה היו מעברות הירדן הראשונים שנלכדו ע"י בנות הברית 1 כעבור שעות אחדות לאחר לכידתם עבר חיל הפרשים ה"אנזקי" את t V הירדן ופלש לעבר הירדן . "טור פאטרסוך היה חיל הרגלים הבריטי הראשון שנכנס לעבר הירדן ! הקולונל מרגולין' שעמד בראש הבטליון שלו' היה המפקד הבריטי הראשון של איס סאלט לאחר שנכבשה ( ביום אסור ליהודים אפילו להכנס לעבר הירדן . ( לאחר שהוכרזה שביתת הנשק , מילא הגדוד "הראשון ליהודה * תפקיד של חיל מצב בארץ ישראל המערבית . בשנת ' 1919 בימי המהומות במצרים' כשיצאו רוב צבאות הבריטים לקהיר' שמרו אנשי הגדוד על כל קו מסלת הברזל מרומאני אשר במדבר סיני עד חיפה . בבית הקברות הצבאי על הר הצופים ישנה חלקה של קברות יהודיים . מספרם אינו רב : לבטליונים היהודיים לא ניתנה הזדמנות אמתית להשתתף במערכה — אפשר' מסבה פשוטה , שבמקום חנייתם לא אירעו במקרה קרבות רציניים . את כל אשר ציוו עליהם לעשות הם עשו באמונה . לא היתה שום סבה לכן' שהשלטונות הבריטיים לא ילכו בעקבות התקדים הזה בפרוץ המלחמה הנוכחית ! ואין שום סבה לכך גם עכשו . אבל הפעם יש צורך להרחיב את התקדים הזה גם מבחינת ההיקף וגם מבחינת האופי . נחוץ להקים ארמיה יהודית באופן רשמי , ולא גדוד בתוך הצבא הבריטי ו נחוץ לתת לה הזדמנות שתגיע למספר של , 100 , 000 לכל הפחות ו ונחוץ שארמיה זו תילחם בכל החזיתות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר