|
|
עמוד:199
אשר תחלושנה על גורלו של העולם כפי שנמצא אותו למחרת האנדרולמוסיה הגדולה ! כי אותו העולם יהיה זקוק לפתרונות כבירים ואדירי מעוף , ולא יהיו לו לא זמן ולא סבלנות לעסוק בדברים של מה בכך בכרכורי פשרות . אנו נוכל להגן על תביעתנו רק אם נעלה את שאלת ארץ ישראל בתור תכנית דחופה ויחידה במינה לפי עוצם ההיקף החמרי וההומאניטארי שלה' תכנית אכסקלוזיבית וקנאית שאינה מרשה לשום תכנית יריבה לדור במחיצתה ושהופכת ממילא את כל מתחריה לחגבים בעיני הועידה ! כי כל הבטחותיהם תיראינה כחסרות ערר לעומת תכנית זו . דרישותיהם של היהודים בועידת השלום העתידה להתכנס צריכות להיות בבחינת תרכובת' מזיגה של שני רעיונות , השליטים בתולדות עמנו בתקופה החדישה : המדינה היהודית בה"א הידיעה בשביל היהודים הרוצים בה , ושויון אמתי בשביל היהודים שאירופה המזרחית לא תאפשר להם לצאת מגבולותיה . תרכובת זו אינה ניתנת להפרדה לחלקיה , כי בלעדי המדינה היהודית אין כל ממש בדרישת השויון . לאמתו של דבר , אין זו תרכובת , אלא חטיבה דו אטומית אחת . היהדות העולמית , בסמכותה הקולקטיבית המלאה , צריכה להכיר באחידותה של דרישת המלחמה הישראלית ! ואת הדרישה הזאת תצטרך להעמיד לפני מושב תחכמוני ' אשר יגש לסדר את עניני העולם , מלאכות יהודית אחת ויחידה בשם הנהגה אחת ויחידה של היהדות העולמית . * * * אין המחבר בטוח כל צרכו , אם הויכוח הישךהנושן בשאלה : מה הם היהודים , אומה או עדה דתית " ? עודנו נמשך , או שכבר עבר ובטל מן העולם . אבל גם אם ישנם עדיין בני אדם המחולקים בדעותיהם בשאלה זו — הרי הדבר אינו צרין להשפיע על הקמת
|
|