פרק יח השאלה הערבית - בלי דרמאטיות

עמוד:190

הארצות הבאלטיות מצד שני , הרי תוצאותיה קול הפעולה לא היו גרועות כלל וכלל , ושלומם של הצדדים המעונינים לא היה נפגע . כשרוזבלט קובע מראש , כי 20 מיליונים פליטים בכח יהיו מצויים לאחר המלחמה , אין כל ספק בדבר שהוא חושב , כי מצבם של כל המיעוטים בהרבה ארצות יהיה קשה מנשוא , ויצטרכו למצוא פתרון רדיקאלי בשביל בעיה זו . גרגשיה , הנמצאת , כידוע לנו , בין חתיה ובין פרזיה , והמאוכלסת ע"י תערובת של שני הגזעים , יש לה רוב של חתים , ומשום כך הוחלט בשנת 1918 לספח אותה אל חתיה . והתוצאה ? יש כיום לחתיה מיעוט של 300 , 000 פרזיט , והמיעוט הזה גורם צרות למדינה . שמא ניטיב לעשות , אם נספח את המחוז לפרזיה ו אבל במקרה כזה יהיה לה , לפרזיה , מיעוט של 500 , 000 חתים — והללו יגרמו צרות . אפשר , ששלטון הרוב אינו יכול לשמש תרופה מושלמת אפילו בנוגע למפלגות מדיניות שונות ! אבל ברור שלגבי לאומים שונים אין תרופה זו משפיעה אלא בתור סם מרגיז ; והברירה השניה — שלטון המיעוט — היא גרועה עוד יותר . התרופה הרדיקאלית היחידה היא — לפעול לפי התקדים היווני הטורקי משנת . 1923 המחבר מפקפק , אם הדבר הזה נתון להגשמה ) אפשר' על כל פנים , לנסות בפתרונות אחרים , שלא כאן המקום לעמוד עליהם . אבל מבחינה עיונית הרי הרעיון על העברת המיעוטים וחלוקתם מחדש על פני השטח הולך ומתחבב יותר ויותר על ,, בני החברה המהוגנת ביותר , " ואין כל צורך עוד להנזר מן הדיונים בשאלה זו . יתר על כן : קיים הפרש מוסרי גדול בין ענין ארץ ישראל לבין שאר האזורים מעורבי האוכלוסים מבחינת אותה השאלה שנגענו בה כאן : השאלה בדבר מתן האפשרות למיעוט להגר מן הארץ , באזורים אחרים נגרמים החיכוכים ע"י אמביציה : חלק אחד של האוכלוסים שואף להשתלט על זולתו ( כך , לכל הפחות , חושש החלק החלש יותר . ( יתכן , שאמביציה כזו היא מוצדקת , או נראית כמוצדקת ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר