|
|
עמוד:176
לברר משהו בשאלה הזאת . בדו"ח נאמר , כי "שטחה של נפת באר שבע שוה בערך לשטחה של כל ארץ ישראל ! " ותכף לזה מצטטים מחבריו את דברי סיר ג'ון הופ םימפסון , ש"אם נניח , כי ישנה שם אפשרות של השקאה' הרי קיים למעשה מלאי בלתי מוגבל של אדמה ראויה לעיבוד באזור באר שבעי . ' אבל בכדי לחקור בענין רב חשיבות כל כך , נעשו' לדברי הדו"ח , רק 16 קידוחים' שעלו בסכום של 60 , 000 לי '' ש . התוצאות היו "מאכזבות ברובן . " יתכן : אבל זאת לא היתה בדיקה ממצה . ממשלה' המעונינת בבעיות קונסטרוקטיביות באמת ובלב שלם , ובפרט — לאחר שנתברר אוצרה בעודף ניכר מאד של ההכנסות על ההוצאות במשך שנים רבות — ממשלה כזו מן הדין הוא שתוציא חצי מיליון לי"ש ותערוך קידוחים למאות באזור נרחב כל כך ורב ערך כל כך בשביל מטרות ההתישבות . שאלת אפשרויותיה החקלאיות של ארץ ישראל מחכה עדיין לבדיקה וחקירה רצינית באמת ! עד עכשו לא נעשה בשטח זה שוט דבר , שיאפשר להגיע לידי מסקנות סופיות . אבל כבר ראינו , שהחקלאות אינה מוכרחת להחשב לבסיס העיקרי בשביל כלכלת העולים . במשך המאה שעברה , ועוד זמן רב לפניה , לא היה ריבוי אוכלוסיהן של הארצות תלוי עוד בחקלאותן דוקא . בארצות , שצפיפות האוכלוסים גדולה בהן ביותר , הרי אחוז הנפשות המתפרנסות מן המחרשה והמרעה קטן הוא ביותר . גרמניה ( הצפיפות 360 — נפש לכל מיל מרובע ) יש לה 24 % חקלאים . הולנד 618 ) נ 8 ש למיל מרובע ) . 20 % — בלגיה 702 ) — למיל מרובע ) . \ 6 % — אנגליה ווולס 703 ) למיל מרובע ) . 8 % — מספרפ הכללי של כל האוכלוסים החקלאיים בארץ ישראל המערבית מגיע כיום ל ; 650 , 000 לפי קנה המדה של גרמניה , יכולים האוכלוסים הללו , גם מבלי שום ריבוי של מספר החקלאים , לשמש בסיס חקלאי , המספיק בשביל אוכלוסיה שמספרה הכללי עולה על
|
|