פרק טז השוחד ללא הועיל

עמוד:158

של המדינה הערבית . הרי לשם כך המ נלחמו במשך שלש השנים הקשות האלה . המ היו דיפלומטיים וזהירים בלשונם למדי ונמנעו מלדבר בגלוי על "ממשלה ערבית : " לנוסחה הרשמית שלהם היה צלצול מתון יותר : "ממשלה של פלשתינאים , " שגם היהודים יוזמנו להשתתף בה j אבל את הרוב יהוו בה , כמובן , הערבים . אבל הנקודה העיקרית בתביעותיהם היתה : ממשלה זו מוכרחת לקום תכף ומיד . חייו של ספר לבן הם קצרים מאד ! וכשיש לבני אדם עסק עם מחוקקים , שמצב רוחם משתנה בכל רגע , הרי הם מוכרחים לדרוש את התשלום במזומנים . מבחינה זו הם נחלו אכזבה . הספר הלבן מבטיח להעניק "עצמאות * לפלשתינה ( א"י ) — "עצמאות" לפי מושגיו הוא — רק בעוד עשר שנים , וגם אז לא תינתן אלא בתנאי , שממשלת המנדט ( משנת ( 1949 תמצא את הדבר לכשר בעיניה . שמעו והאזינו : "אם תמצא ממשלת ה . מ ' . כתום עשר השנים , כי המסקנות מחייבות , בניגוד לתוחלתה , לדחות את הקמתה של המדינה העצמאית , הרי היא תדחה אותה , מתוך שאיפה להגשים את המטרה הרצויה בהקדם האפשרי . " פירושו של דבר למעשה הוא , שאם יתחילו היהודים באותו הזמן להרים קול צעקה , כי הערבים מדכאים אותם , ויעוררו מהומות בערים אחדות , שתגרומנה לעשרות אחדות של הרוגים ופצועים משני הצדדים , וידידיהם בבית הנבחרים ישאו נאומים מן הסוג הרגיל — הרי לא תהא עוד "עצמאות . " מבחינת עניני הערבים יש בכל זה משום נצחון יהודי : היהודים דרשו תמיד , שארץ ישראל לא תיהפר למדינה עצמאית אלא בהסכמתם , ואת זאת הבטיח להם הספר הלבן , בביטויים מצועפים , אבל שקופים ומובנים למדי . עוד יותר גרועה מבחינת עניני הערבים היא תמונת העצמאות עצמה , כפי שנקבעה בספר הלבן — אם יזכו לה בכלל בזמן מן הזמנים . בריטניה "תצטרך , קודם כל , לדעת בודאות , שנקטו בכל האמצעים המתאימים , " בכדי להבטיח את העביניט דלקמן :

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר