פרק טז השוחד ללא הועיל

עמוד:155

קוהסםר הלבן מכיל אפילו סעיף אחד בעל ערר ממשי וחיובי ' מבחינת סיפוק השאיפות הערביות , ולא ראה בו מעולם שום דבר' חוץ מנקודת מוצא להתקפה מחודשת' שתיערך ביום מחר . יתר על כן : הערבים צודקים מאה מנקודת השקפתם הם' בהערכתם השלילית הזאת : הספר הלבן הוא מכה לתקוות היהודים' אבל יחד עם זה הוא גם מכד . לשאיפות הערבים . כדאי יהיה לעשות כאן ניתוח קצר של הספר הלבן' כפי שהוא נראה לקבוצת משכילים ערביים ארצישראליים . חוות דעתם נמסרה למחבר תכף לפרסומו של המסמך הזה ע"י ידידים מהימנים' העומדים במגע קרוב עם חוגי הלאומונים הערביים > וההגיון הבריא שבהשקפה זו , המשכנע את הקורא בהכרח' הוא ראיה חותכת לנאמנותו של המקור . לפי השקפת הערבים , הרי כמעט הדבר הטוב היחידי שנמצא בספר הלבן הוא , שהספר הזה דוחה בפירוש את האידיאל של המדינה היהודית ומבטיח להפסיק כל עליה נוספת ( או שהוא מתנה את העליה בהסכמת הערבים' וזהו — היינו הך . ( לאחר שיוכנסו עוד 75 , 000 יהודים במשך תקופה של 5 שנים . אכן , גם ההחלטה לאסור מכירת קרקעות ליהודים מחוץ לתחומי אותמ האזורים . שהס כבר יהודיים במדד . מכרעת , היא דבר טוב כשלעצמה — אע"פ שאפשר בנקל להערים על כל חוק שיפורסם בנידון זה . סגירת העליה היא מתנת חמדה , הרצויה הרבה יותר : לאמתו של דבר , הרי זוהי הנקודה העיקרית , החשובה הרבה יותר אפילו משלילת עקרון המדינה היהודית . אם נביא בחשבון את שלש הנקודות האלה ביחד' הרי מדיניות הספר הלבן נראית כמצויינת — בתנאי שתתקיים באופן מתמיד .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר