פרק יד ארץ ה"פאטה מורגאנה '

עמוד:134

שהן מתאימות בשביל היהודים . אם כן , למה זה לא עלה על דעת ?! של שום ממשלה מעולם להציע אחת מהן ליהודים' בכל אותן השנימ שעברו לאחר מלחמת העולם הקודמת ל יהודים , בתור "בוני אומה '* ' "יצאו להם מוניטין בשוק" באותה התקופה ; והם היו "שידוך" לא רע כלל וכלל . כל הממשלות וכל קוראי העתונות ידעו בודאות , לכל הסחות , על שתי עובדות הנוגעות לארץ ישראל : ראשית — שההתישבות היהודית הכניסה לארץ ן , זאת במשך שנים זרם של זהב שלא היה כדוגמתו בעולם ; שנית — שבמשך כל אותו הזמן היו ליהודי ארץ ישראל צרות מן הערבים וחיכוכים עם האדמיניסטראציה הבריטית . אם נדבר במונחים " ביתיים / ' הרי היתה כאן לפנינו כלה בעלת "נדוניה" המגרה את התיאבון , ואפשר היה להניח , לפי כל השמועות שהגיעו עליה , שאין היא מרוצה מחתנה . מצב כזה מוכרח היה לעורר את תשומת הלב בשוק " השידוכים" ולהניע את השדכנים , שיציעו לה הצעות אחרות המושכות את הנפש . למה לא קרה כדבר הזה במקרה שלנו ? העובדה הראשונה — זרימת הזהב — היתה ידועה לעולם כולו . ובפרט — לממשלות . בין 1922 ו , 1936 וביחוד — משנת 1925 ואילך , הטעימו קונסולים , בנקאים' רפורטרים ותיירים את העובדה הזאת בכל לשון מלשונות העולם . העובדה השניה — המהומות המתמידות — היתה ידועה עוד יותר , כי זכתה לפרס 1 מת רחבה' בתוספת קישוטים סבסאציוניים , בשנות 1921 ' 1920 ו < 1929 ומאפריל 1936 ואילך — כמעט בכל יום ויום . למה זה לא הופיעה מעולם שום הצעה מתחרה ; הגה לבם טריטוריה אחרת' ארץ טובה כארצכם מכל הבחינות' או טןבה עוד יותר ( על כל פנים' אין היא גרועה הימנה . ( למה לא * עשו עסק חליפין ותביאו את זהבכם — וגם צרות לא תהיינה לכם t ההסברה היחידה שאפשר לתת לתופעה זו' בדרך השיפוט מן הכלל אל הפרט , היא — שטריטוריות "מתאימות" כאלו אינן בנמצא

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר