פרק ד "האנטישמיות של בני האדם"

עמוד:37

החוקה שלה בשנת . 1867 כשהוקמה הקיסרות הגרמנית בשנת , 1871 קבעה חוקת המדינה של קיסרות זו שיווי זכויות לכל האזרחים' ללא הבדל דת או מוצא . כשנקבעו באופן סופי בחוזה ברלין ( משנת ( 1878 גבולותיהן של רומניה , סרביה ובולגריה , הובטח באותו החוזה , שבכל הארצות האלו ייהנו כל האזרחים משיווי זכויות . כשיסדו חוזי השלום של 1519 את פולין , צ'כוסלובאקיה והמדינות הבאלטיות , הוכנסו חגיגית לאותם החוזים סעיפים מיוחדים בעניני המיעוטים , בכדי להבטיח את השויון , וחבר הלאומים היה חייב להשגיח על הסעיפים ולערוב להוצאתם לפועל . אך למותר יהיה לגולל מחדש את כל הפרשה הזאת ולספר , כיצד נשלל כל תוקף ממשי מן התקנות האלה 5 העובדה היחידה , שאינה ידועה , אפשר , ברבים היא , כי רומניה שלפני המלחמה הקודמת , שלא התחשבה מעולם בסעיף השויון ברצינות והתיחסה אל יהודיה כאל "זרים" — לא הוטרדה אף פעם ע"י שום מדינה מאלה שחתמו על חוזה ברלין , אשר אחת מהן היתה בריטניה , והשניה — צרפת . מוזר הדבר למדי — אבל נראה , שתולדותיה הנוראות של האנטישמיות הגרמנית בעבר הולכות ונשכחות מן הלב במהירות . בארצות הדמוקרטיות הולד ובוצר מיתוס , שהנגע הזה פשה , כביכול , עט בואו של בן אדם אחד , אשר שמו — אדולף היטלר , שנולד בשנת , 1889 ואם אפשר יהיה להרחיק את האדם הזה , ייעלם הנגע . אבל האמת היא , כי יש להיטלר שייכות להתהוותו הראשונה של הנגע לא יותר , משישנה שייכות לנפוליון — אל אמצאת אבק השריפה . נפוליון לא המציא את אבק השריפה , אלא ידע להשתמש בו באופן מצוין t וכשהלך — הופיעו אחרים שהגדילו לעשות ממנו . גרמניה — ומבחינה זו היתד , אוסטריה מאוחדת אתה זמן רב

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר