פרק ב "איננו בנמצא על המפה"

עמוד:18

להורג , ובעד כל נסיון נוסף מסוג זה יוצאו להורג המשים . עשרים יהודים מביניהם נבחרו באקראי והובלו הצדה . השלטונות הנאציים בהרובישו י ב הוציאו בליל שבת פקודה ליהודי העיר' בדו י מה לפקודה שניתנה ליהודי חלם . בשעה תשע וחצי נצטרפו יהודי חלם אליהם . סבורים , שבסך הכל נמצאו באותה השיירה 1100 יהודים מהלם ו 850 יהודים מהרויביש 1 ב . לפני שנצטוו ללכת הלאה התרו בהם' שאם יחזור מישהו מהם הביתה , יחשבו אותם למרגלים ויוציאום להורג . הריצו את היהודים דרך השדות' היערות והבצות מהרוביש 1 ב למיינייאני , ציחיבוז ' ה ודולביצייב . בכל חמש דקות פקדו הנאצים על אלה שבתותיהם תשו ולא יכלו להמשיך בדרכם , לפרוש הצדה . הללו נורו והומתו בו במקום , וגופותיהם נשארו מוטלות בשדות . שום אוכל או משקה לא ניתנו ליהודים במשך כל הזמן , בלכתם בדרך הבלהות , ואלה מהם שניסו לרוות צמאונם משלוליות המים הומתו ביריות . כשהגיעו לדולביציוב , חולקו האנשים ששרדו בחיים לשתי קבוצות : האחת — כבת 500 איש , והשניה — כבת . 400 מד 1 לביצ 1 ' ב נצטותה השיירה הגדולה ללכת בכיוון לעיר הגבול 10 קאל , והשיירה הקטנה , בת — 400 '» אל עיר הגבול בלז . השיירה האחרונה היתד . בת מזל יותר מן הראשונה , כי רק מעטים מאנשיה נרצחו ע"י הנאצים ! לעומת זה נורו והומתו ע"י הנאצים ? 250 מאנשי השיירה הגדולה , לפני הגיעם אל הגשר על נהר ביג' המפריד בין החלק הנאצי ובין החלק הסוביטי של העיר סוקאל . נ & ד הכל נשחטו ע"י הנאצים יותר מ 1300 יהודים מחלם ומהרויבישיב במשך ארבעת ימי ההליכה תחת שבט נוגשים לעבר הגבול הסוביטי . במשך ארבעת ימי ההליכה ניתנה ליהודים רק ככר לחם אחת ליום , שצריך היה לחלקה בין שלשים איש . באופן ממוצע נורה ינרצח ע"י הנאצים יהודי אחד בכל 10 דקות של ההליכה . מזמן לזמן אפשר היה לשמוע את הנאצים , כשהם מחליפים ביניהם הערות על מספר היהודים שרצחו . אחד מהם אמר : ,, בעצם ידי "סידרתי " שבעים וששה . " נענה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר