|
|
עמוד:317
אנגליהאו ? ... אין זה סוד , שתשע עשיריות מהציונים בודקים עתה מחדש את יחסם לאנגליה . יתירה מזו < אילו , למשל , היתה אמריקה מסכימה לקבל על עצמה את המאנדאט , כי אז היו המוני הציונים כולם , כאיש אחד , נלהבים לעצם הרעיון . ודבר זה מובן . עד עתה לגמרי לא האמינו לנו , לרוויזיוניסטים , כשהיינו אומרים , שהפקידות בארץ ישראל אינה משקפת לא את הלן רוחה של אנגליה ביחסה לציונות ולא את התפיסה האנגלית לגבי ההגינות הממלכתית . ועל כך השיבו לנו , "הם כולם כאלה , גם בירושלים וגם בלונדון . " עתה עוד התחזק הרושם הזה . אין להכחיש 1 גם שלטונות לונדון וגם העיתונות היוצאת לאור שם , נתגלו , על פי אבךהבוחן של המאורעות , שנתחוללו זה לא מכבר , לגמרי לא באורם היפה . בייחוד זיעזעה את הציבור היהודי העובדה , שכל זה מתרחש תחת דגלה של ממשלת הפועלים . "הם כולם כאלה . " כשלעצמי , אין הצגתה של השאלה בדבר בדיקה מחודשת של כל האוריינ טאציה שלנו מפחידה אותי כל עיקר . בשנת , 1915 כשנוצר הגדוד של גאלי פולי י ונוסד העיתון "טריבונה" בקופנהאגן , נקטו "האקטיוויםטים" את היוזמה לכוון את הציונות לאוריינטאציה פרו בריטית , ובהחלט אין להצטער על כך . ואפילו נאלצת הציונות עכשיו , או שתיאלץ כעבור זמן , להיפרד מעל "הפאר טנר" האנגלי , יהא זה מעשה שטות וכפיית טובה להכחיש , כי ברית זו בין אנגליה והציונות קידמה את ענייננו במידה רבה . אך אין זה נובע מכאן , שהברית כרותה לנצח . אם נכון הדבר , שאנגליה עייפה , שאבד לה לעמה העניין בבניית הקיסרות והוא מבקש להתפרק , הן ממשא יעודו והן י "גדוד נהגי הפרדות , " שגויים מקרב מגורשי ארץ ישראל במצרים לאחר הצטרפותה של תורכיה למלחמה לצדה של גרמניה , באוקטובר . 1914 מפקד הגדוד היה ג'ון פאטרסון , ובין קציניו p . יוסף טרומפלדור . הגדוד עשה שירות בגאליפולי , בנסיון להבקיע משם את החזית התורכית .
|
|