|
|
עמוד:270
אך לא זהו עדיין העיקר , ואיר לספר את העיקר — איני רואה אפילו את דרך הגישה . כל מי שפגש אותו אפילו פעם אחת יודע על מה אני מדבר . היתד . זאת מייד תחושה של נוכחות מיוחדת כל שהיא — לא של אדם ככל האחרים , פסל משיש נדיר , לא מוזיאוני רגיל . האנגלים מכנים זאת בשם — " personality " מלה שבהחלט אינה ניתנת לתרגום במשמעות שלהם . מכרים , המדברים על המנוח , ניסו לעיתים קרובות למצוא הגדרה . ההגדרות היו שונות זו מזו בתכלית , כאילו לא ניתן היה להשלים ביניהן . אמר אחד : " אביר" ו אמר השני : "נארודו בולץ" ; י אמר השלישי ( אני זוכר אותו , היד . זה אדם תמים מעיירה פודולית , ( מתוך רצון להביע את הדרגה העליונה של דימויו על משהו נעלה ויפה : "זהו המנהיג היחיד של האצולה הרוסית ושלנו בכל רוסיה . " כל אלה היו צדדים שונים של אותו רושם . כד גם מצויים אצל עמים שונים סמלים מילוליים שאינם חופפים זה את זה לשם הגדרת הציווי , איך "צריר להיות" האדם . הטוב בניבים הוא , כפי הנראה , הניב היווני הישן , הפשוט ורב המשקל : "יפה וטוב . " במחשבתי עלה ניב זה לעיתים קרובות יותר מכל האחרים , כאשר הגיתי בזאב טיומקין . אבל גם זה אינו הכל . את זאב טיומקין אהבו הכל גם משום שהוא הזכיר לנו תקופה אהובה על כולנו , מעגל שלם של חוויות מהווי יום יומי וגילויי מוסר , ששוב אינם מצויים , ואשר אנו , בני הדור הישן , מזכירים אותם לא אחת מתור תחושה הדומה לגעגועי מולדת . בעיני רבים מאתנו — המאה התשע עשרה היא המולדת . מעולם לא היתה בעולם מאה כה "יפה וטובה , " וספק אם תהיה . יתכן , שהמדע , הספרות , האמנות עוד יתנו במאה העשרים , או במאות הבאות , יבול גדול יותר וטוב יותר , אף על פי שגם בזאת קשה להאמין . אבל מה שלא ניתן לחיקוי , וכפי הנראה אף לא לחזור על המאה ה 19 בנקודה זו , הוא איכותו של האידיאליזם הפוליטי שלה . המאה ה 19 האמינה בטבעו הטוב של האדם , היא האמינה בחירות , במצפון קהל ההמונים , בכוחם הבלתי מוגבל של הרעיונות , בכל מה שקושר אותנו לדמויותיהם של לינקולן , גאריבאלדי או לןרצן או הרצל . עכשיו נחשבת אמונה זו לתמימות , עכשיו מתרוצצים בני אדם כשבמטענם מצויה תורת מדינת משטרה המוארת באור חדש , תורד . המגולמת במצעדי כפייה של מיליון וחצי טוראים , — רב טוראי לכל עשיריה , בכיוון שנקבע במדוייק , בין פאשיסטי בין קומוניסטי : כי האדם הוא , בהתאם ?' ברוסית — חבר תנועת "נארודניה ווליה" " ) חירות העם , ( " תנועה מהפכנית ברוסיה , בתקופת הצאר . היא נוסדה ב 1897 ושאפה לחולל משטר סוציאליסטי אגרארי . חברי התנועה נחלצו , בין השאר , לפעולות התנדבות לעזרת האיכר הרוסי המתענה במצוקתו .
|
|