לשאלת תכניתנו הכלכלית

עמוד:259

בות" בארץ ישראל — על כך בדון בבוא הזמן ו עתה מוקדם עוד לדבר על כך . ואולם ברור , שיש צורך במדיניות התיישבות , ושיש לנהלה לא כפי שהיא מתנהלת עד עתה , אלא טוב יותר י ולפיכך חשוב לפתח פאליאטיווים טובים . ועוד הסתייגות שלישית י אני איתן בדעתי , שכדי תשע עשיריות של החלום בדבר "הנהגת ההתיישבות" — במובן "בחירת העולים , " "הכוונת הבנייה" וכיוצא באלו — אינן אלא אשלייה . זהו פשוט בלתי אפשרי . אפשרי רק דבר אחד : ליצור תנאים , שבמידה מסויימת יסייעו הם עצמם בעיצוב טיפוס רצוי של עולה וידחו טיפוס בלתי רצוי . מהו טיפוס רצוי — גם זה נראה לי בבירור : בתור מופת עליו לייצג צירוף של חלוציות עם הון עצמי . במלים אחרות , מדובר באדם , שיסתגל , הן מבחינה רוחנית , הן מבחינה גופנית והן מבחינה חומרית , ליוזמה פרטית , כיון שהיוזמה הפרטית היא כל כולה , מאל"ף עד תי"ו , הציר והקפיץ שבה , "להיות או לא להיות" של כל תפקידנו ההתיישבותי . משאת נפש זו מזדמנת , כמובן , בצורתה המלאה , לעיתים נדירות ; ואולם סבורני , שאם יעלה בידנו ליצור תנאים , שיסייעו להחיש את הגשמתה בארץ , יתחיל להסתגל החומר האנושי שלנו לתנאים אלו ו"להתקרב לטיפוס האידיאלי . " חלקה הראשון של התכנית נוגע לקרן היסוד . אני , כמובן , בדעה , שהאמצעי הכספי הגדול ביותר של ההתיישבות הוא מלווה לאומי , אך שאלה זו נוגעת ל"משטר התיישבות , " כי לשם קבלת מלווה גדול דרושה ערבות ממלכתית ; משום כד אין לו מקום בתכנית שאינה אלא תרופת סרק . קרן היסוד נוצרה בתוקף הגיון החיים של הציונות , ובתוקף אותו היגיון תוסיף להתקיים גם להבא , בצורה זו או אחרת . הדיבורים על כך , שניטל על המתיישבים , ולוא גם למען החזון הנעלה , לבנות הכל על חשבונם , גם זה אינו אלא אשלייה . לבנות את ארץ ישראל חייבת גם הגולה . ואולם , מצד אחר , הכל מסכימים עתה לכך , שקרן היסוד בצורתה הנוכחית מכניסה במצב העניינים של ארץ ישראל העברית הן קלקול משקי והן קלקול מוסרי מובהק . השינוי במבנה הקרן הזאת צריך להתבטא כך : כל צורות התמיכה הישירות ( ה"תקציב ( " של מוסדות , יהיו אלה אשר יהיו י נקודת יישוב , בית ספר או בית חולים , — מתבטלות . את כספי קרן היסוד יש להקדיש להבא רק לשתי מטרות : א ) "קרן הבנייה" ו ב ) "קרן ערבות לאשראי . " קרן הבנייה : על קרן היסוד לבנות בניינים למטרות ציבור מועילות — בתי ספר , בתי חולים , בתי חרושת ומגורים לפועלים , מתקני שאיבה , מאגרי מים וכוי . הבניינים הללו לא יינתנו חינם לאיש י על המשתמשים בהם —

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר