|
|
עמוד:251
פירושן של כל התכניות האלה , מבחינת כוונתם הסובייקטיווית של יוזמיהן , הוא אחת משתי אפשרויות : א ) או שמדובר בוויתור לנצח על יצירת רוב יהודי בארץ ישראל השלימה . ב ) או שמדובר בוויתור זמני , רק כדי לבצר לעצמנו עמדות נפרדות ואחר כך לזנק לכיבוש העמדות הנותרות . אם מדובר בוויתור לנצח , או אז אין בין תכניות אלו לבין הציונות ולא כלום . הגדרה עצמית לאומית מלאה היא , בסיכומה הסופי , שאלה של רוב טריטוריאלי . הדבר נכון אפילו ביחס לתפיסה ה"רוחנית" של הציונות . אחד העם עצמו הודה , כי כדי להגשים את חזונו בדבר "מרכז רוחני" על היהודים להיות תחילה רוב בארץ ישראל ( מאמרו "שלוש מדרגות . ( " מלוא העצמאות הלאומית תרבותית אינה מתבטאת בכך , שהיהודים ידברו בלשון העברית העתיקה ויכתבו בה ספרים , אלא בכך , שהיהודים יקימו חברה , שכל המבנה שלה , החל בתחיקה הסוציאלית וכלה בפרט האחרון של הווייתה , ישמש בבואה להתחלה רוחנית , מיוחדת , בעלת ייחוד יהודי . לשם כך , מובן , מן ההכרח שקודם כל יהיו היהודים לרוב , ואפילו הרוב השולט בכל אפיקי החיים המקומיים , למן הפארלמנט ועד הרחוב . "רוב" הוא המושכל הראשון של הציונות . הוויתור עליו הוא בגדר ויתור על הציונות . המיעוט היהודי בארץ ישראל איננו בחזקת גיטו כיום , רק משום שהוא שואף ומקווה ליהפך לרוב . זהו "רוב "im Werden ( בתהליך ההתהוות . ( אם יראה עצמו בגדר מיעוט נצחי — עתיד הוא ליהפד לאותו גיטו , המאפיין את המיעוט היהודי בכל ארץ אחרת . באותה מידה יהיה הוא משולל כל אפשרות ליצור אווירה יהודית בעלת ערך , ובאותה מידה יהיה נדון להתבוללות הדרגתית בתוך הרוב המקיף אותו . לא יעזור כאן שום שוויון זכויות גם אם יקפידו בחרדת קודש על עקרון ה"דו לאומיות . " עיקרון זה ( גם אם הוא ניתן להגשמה ) יכול רק להפריע לדרכים הגסות והכפויות הנקוטות לשם שחיקת פרצופם של המיעוטים . אולם יתכן , שדווקא אמצעים גסים אלה מסוכנים פחות לעצמאות הלאומית . הסכנה האמיתית האורבת לה טמונה במגע היום יומי על כל צעד ושעל עם הרוב , בייחוד אם רוב זה הינו מתקדם מבחינה תרבותית . שוויון זכויות לאומי אין
|
|