|
|
עמוד:241
בעקבות ראיונו של טורס לאחר שנודע לז'בוטינסקי תוכן שיחתו של אנרי טורס , פרקליטו של שווארצבארד , עם סופרו של "היינט" בפאריס , שבה הביע טורס את דעתו נגד הרעיון להזמין עוד עורך דין להגנה , נתבקשנו על ידי ז'בוטינסקי לפרסם את הדברים האלה : " מאוד נעימה העובדה שטורם מתכונן לנהל את עניין ההגנה במקרה זה בדרך מקצועית ובלתי מפלגתית , ואולם , שאלה אחרת בהחלט היא , עד כמה יעלה בידו להגשים כוונה יפה זו . במקרים אחרים , כפי שראינו , לא עלה הדבר בידו כל כך . והשאלה החשובה עוד יותר היא , איזה רושם יווצר , הן אצל המושבעים והן אצל הציבור כולו מהופעתו במשפט כזה של עורן דין , שיצאו לו מוניטין רבים כל כר והמוכר כבעל השקפה מדינית חד צדדית ביותר . וכל זאת בשעה שהוא הסניגור היחיד . לגבי בעייה זו אין שתי דעות . בחוגי המתעניינים בעניינו של שווארצבארד אין איש מפקפק בכד , שהופעתו הבלעדית של האדון טורס במשפט זה , ותהא זו מבריקה ככל שתהיה , תתפרש על ידי הציבור באופן אינסטינקטיווי במובן מדיני מסויים . קשה להאמין שטורס עצמו , אדם בעל היגיון וכנות לא חזה , שרושם כזה חייב להיווצר באופן טבעי . משום כד קשה , ואפילו בלתי אפשרי להבין , מדוע הוא מסרב בעקשנות לקבל רעיון פשוט וטבעי כל כד שאינו פוגע באיש , כמו הזמנת עוד סניגור שלא יצאו לו מוניטין של אדם חד צדדי ומשום כד תמלא הופעתו , מן הבחינה הנזכרת לעיל , תפקיד של מנטרל . דבר כזה מקובל בהחלט . במשפטו של בייליס הופיעו ארבעה עורכי דין , והיו ביניהם נושאי שמות תהילה שלכבוד ייחשב ללכת בדרכם . סירובו של האדון טורס לצעד נבון כזה — קשה להבינו ? ויש לקוות שבכל זאת עוד ישנה הוא את דעתו . "
|
|