"כשמיישבים ארץ"...

עמוד:220

התכוונה ליטול על עצמה את הדאגה לסוג זה של פליטים . בזמן הראשון היו הללו נתונים לטיפולה של ממשלת יוון , שבנתה להם 22 , 500 יחידות דיור . אולם אחר כך שינתה הוועדה את התייחסותה לעניין , ובנתה אף היא 16 , 700 יחידות דיור . מלבד זה קיבלו מתיישבי הערים את הדירות שהשאירו אחריהם התורכים והבולגרים בצאתם . אין נתונים סטאטיסטיים מדוייקים בנידון . בסקירתה הכללית אומרת הוועדה , דרך אגב : "העבודה טרם הושלמה . עוד נותרו מספר פליטים בכפרים ומספר רב של פליטים בערים , שיש לעזור להם להסתדר . הוועדה אינה יכולה לעשות זאת , כי אמצעיה נידלו עד תום . אך למרות החסרונות השונים , אפשר לומר , שחלקו העיקרי של המון הפליטים מסודר : הם עובדים וביעילות . " הוכח , כי ליוון עצמה היו תוצאות ה"מבול" רצויות מאוד . הבנק הממלכתי היווני קובע : "שטח האדמה המעובדת גדל פי שלושה במשך ארבע השנים האחרונות ... בייחוד התפתחו ענף גידול המשי , גידולי הכרם , הטבק והכותנה . הודות לפליטים גדלה תוצרתם של אלה פי חמישה . במאקדוניה , האיזור העיקרי של ההתיישבות , עלתה תנובת החיטה ב , 70 % והתירס — ב . 45 ° / 0 כאלה הן העובדות : ליתר דיוק — מספר עובדות , כי הוועדה והממשלה כרו גם בארות ובנו מערכת אספקת מים , תחנות ניקוז והשקייה , ייסדו בתי חולים , חילקו שתילים לנטיעות , הקימו בית ספר מרכזי על בסיס הקואופרציה . כל זה עלה 8 ^ מיליוני לירות שנתקבלו כמלווה , בתוספת קרוב לשישה מיליוני לירות מתוך תקציב הממשלה הרגיל . מובן , שלכך יש להוסיף את הכסף , שהיה בידי הפליטים עצמם 1 על זאת אין נתונים מספריים . אולם אפשר לשער , שההגירה ה"שקטה" בשנים 1925—1923 התירה לפליטים להביא עמהם אי אלו אמצעים . אך אין לשכוח , כי הזרם העיקרי של פליטים — מיליוני בני אדם , שנמלטו מן הצבא התורכי המנצח — פרץ לארץ בתנאי פאניקה איומה , בתנאים גרועים מאלה שבהם היו נתונים יהודי קובנה בגירוש של שנת . 1915 אז , אם גם עלה בידי כמה מהם להביא עמהם משהו — היה בו כדי להספיק ללחם חוק בלבד , אך לא להתיישבות בכוחות עצמאיים . משום כך אפשר להבין , בלא חשש להגזמה , שלפחות שני שלישים ממספר הפליטים האלה ( כמעט מיליון ) — לא היה לאל ידם להעלות מאמצעיהם הפרטיים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר