הרוויזיוניזם בארצות־הברית

עמוד:147

להשאיר את האדמה בידי ה"אפנדים , " ואילו אנו צריכים לאסוף כסף רב ולקנות אותה מידיהם . קשה היה להסיק מתעמולה זו , כמה כסף בדיוק יש לאסוף בשביל מבצע זה . באחת האסיפות נקב האדון הרצפלד בסכום של עשרה מיליון דולאר ; באסיפה אחרת הציע האדון רמז לאסוף שבעים וחמישה מיליון ; ולבסוף , בעיר בופאלו , הוא העלה את המחיר עד לשלוש מאות מיליון . אך בינתיים הוסיפו הרוויזיוניסטים לפעול . נוסד דו שבועון בלשון האנ גלית ; בעיתונות נתפרסמו מאמרים ביידיש על הצדדים השונים של התכנית הרוויזיוניסטית . ז . ז'בוטיבסקי , בלוויית האדון איש כישור , מזכירו של ה"מסדר , " או חברי ההנהלה , ביקר בשקט בסניפי ה"מסדר , " בזה אחר זה , כשהוא מסביר בכל מקום את התכנית ומשיב לשאלות : שש , שבע , ולפעמים שמונה אסיפות לשבוע . עקב כך החליטו רוב הסניפים להצביע בוועידה בעד הרוויזיוניזם . ועידת ה"מסדר" נערכה בעיירה לונג בראנץ' ב 20 וב 21 ביוני . האדון ליפסקי , אף על פי שאינו חבר ה"מסדר , " קיבל הזמנה לבוא . אם לשפוט על פי המרץ , שבו ניצל את הזמנתו , ברור היה , שהביורוקראטיה מייחסת לוועידה זו השיבות יוצאת מךהכלל . בדרך כלל זכו ועידות ה"מסדר" בקושי למברקי ברכה . הפעם נכח הארון ליפסקי בוועידה יומיים . מתחילתה ועד סופה ; פעמיים הרצה הרצאות ארוכות ונרגשות ; בהפסקות , ואפילו בלילה , עד השעה , 3 ניהל אישית תעמולה בין הצירים במסדרוני הוועידה . האדון אברהם גולדברג עשה כמיטב יכולתו לסייע בידו . ביום השני לוועידה הוזעקו מניו יורק תגבורות רשמיות — ד"ר ש . ברנשטיין ( עורכו של "דאס יידישע פאלק ( " והאדון חונה אחד , אישיות פופולארית ביותר בציונות האמריקנית ( הופעתו שם נתקבלה בתשואות כל הוועידה , בלא הבדל מפלגה ) שניהם נטלו חלק פעיל בתעמולה במסדרונות הוועידה . הקרב התלקח מתחילתו — מן "הברכות . " לאחר ברכתו של ראש העיר המקומי , ניתנה מיד זכות הדיבור לאדון ליפסקי . במקום ברכה נשא הוא נאום נרגש נגד הנהלת ה"מסדר" ; הוא כינה את ההחלטה בדבר קבלת הרוויזיוניזם כמרד נגד אחדותה של ההסתדרות הציונית של אמריקה ; ובסיום איים בגלוי , שאם תלך הוועידה באותה הדרך , ייאלץ הוא , הארון ליפסקי , להציע את 6 איש כישור , אפרים , ( 1945-1863 ) מתומכי "חיבת ציון . " היגר לאנגליה . נתוודע להרצל בביקורו בלונדון , ומוזכר על ידי הרצל ביומנו . ציר לקונגרס הציוני הראשון . לימים היה פעיל בתנועה הציונית בארה"ב . הצטרף לתנועת ז'בוטינסקי . עלה לארץ ב . 1933

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר