הציונות הישנה

עמוד:108

עשירית , רבע או יותר . אין אנו יודעים מהו כושר הקליטה של ארץ ישראל והיכן הוא גבול כוח הקליטה שלה . אין אנו יודעים עד כמה יגדל כושר קליטה זה בעתיד בהשפעת התקדמותה של החקלאות בעקבות המחקר המדעי , או בהשפעת גידולם המסחרי והתרבותי של שוקי המזרח . אין אנו יודעים , איזה חלק של יהדות העולם עוד שומר בקרבו על חיוניותו הלאומית , ואין אנו יודעים , אם חיוניות זו — בהיקפה המספרי — נמצאת בעלייה או בירידה . אין אנו יודעים , מה תהא פוריותה של יהדות העולם בעוד חצי יובל שנים , ובאיזו מידה תתן הקידמה של כלל העולם את אותותיה בקצב ההתבוללות ובהיקפה . כאן יש מקום הן לאופטימיזם נרחב ביותר והן לפסימיזם שחור ביותר . אישית נוטים אנו בנפש הפצה לאופטימיזם : מקווים אנו , כי כושר הקליטה של ארץ ישראל יעלה על כל המשוער , כי שטח ההתיישבות שלנו יתגלה רחב הרבה יותר מגבולות ארץ ישראל , מכפי שהם היום ( גם אם נכלול את עבר הירדן , ( כי הרגש הלאומי של היהדות יעמוד בסימן עלייה ונמרצות עלייתנו תגבר — מבחינת היקפה המספרי — על פיתוי ההתבוללות ו בקיצור , שיהא מספר הנוהרים לארץ ישראל רב , שבשביל כולם יימצא מקום , ושתהיה ארץ ישראל גם מרכז רוחני וגם בית קיבול בשביל חלק ניכר מאוד של עם ישראל . אך כל אלה ניחושים הם . דבר אחד ברור : בראש וראשונה עומדת על הפרק יצירת המדינה היהודית , ומה שיהיה הלאה — עוד נראה . יצירת מדינה יהודית היא משימה מדינית . משום כך ניתן להשיגה רק בשיטות מדיניות . תהליך היווצרותו של רוב נקרא התיישבות . בתנאי ארץ ישראל — ההתייש בות , כדי שתביא להיווצרותו של רוב יהודי ולהשרשתו בארץ , מן הצורך להכניס אליה מדי שנה בשנה לפחות 40 , 000 מתיישבים יהודים בממוצע ; ועל זרימה זו להימשך לפחות 30—25 שנה . פירושו של דבר , שיש להעניק לארץ ישראל , מלבד הריבוי הטבעי , תוספת שנתית המגיעה היום ל 5 אחוזים מגודל האוכלוסייה הנוכחית . כמעט שאין בהיסטוריה תקדים לשיעור גדול כל כך של גידול ההתיישבות החדשה , וזו צריכה להיקלט בארץ קטנה , מוזנחת , דלה במקורות מים ובאוצרות מחצבים , שאחוז גדול משטחה הוא אדמות חול או סלעים . ארץ שחסרה כמעט לגמרי ( לעת עתה ) שוקי בית וחוץ מחמת נחשלותם הן של תושבי המקום והן של תושבי הסביבה . לחשוב כי אפשר להתגבר על הבעיה הזאת באמצעים פרימיטיוויים , להיעזר רק בהתלהבותם של פעילים יהודים , העושים את מלאכתם ברצונם , במרצם ובתושייתם של המתיישבים עצמם — לחשוב כך , הרי זה פשוט לא לחשוב . שום התיישבות , ועל אחת כמה וכמה התיישבות בהיקף כזה ובקצב כזה , לא תקום בזמננו בלא השתתפות פעילה ושיטתית של שלטון ממלכתי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר