אוייב הפועלים

עמוד:103

לתשעה עשר חברי ולי , עמדו פועלי ארץ ישראל לימיננו . כעבור שנה וחצי פתחו פועלי ציון העברים — מתוך רצון לשאת חן בעיני האספסוף הסובייטי — במערכה נגדי מעל דפי העיתונות עקב ההסכם עם מ . א . סלאווינסקי . הואיל ואני מורגל זה מכבר להתייחס למעשי ילדות כאלה בסלחנות של אדם מבוגר , הייתי סולח ברצון רב גם לפועלי ארץ ישראל אילו נספחו אף הם למסע הזה ? אד אנשים שעקבו אחר אותו פולמוס ( אני עצמי לא קראתי את שפורסם , ( אישרו בפני , שעיתונותם של פועלי ארץ ישראל לא נטלה חלק באותה מקהלת נביחות . אשר על כן , אם מפעמים בי רגשות אישיים המשפיעים על יחסי אל תנועת הפועלים בארץ ישראל , הרי הם דווקא מן הנעימים ביותר . בשעתו הורגלתי להביט על תנועה זו ועל רוב מנהיגיה כעל קבוצת אנשים בעלי הכרה ממלכתית גבוהה י אנשים , המסוגלים להימוג מעיקר אמונה במצע המפלגה — ויהא זה יקר בעיניהם ככל שיהיה — לטובת ענייני החברה הלאומית הנוצרת והולכת ; אנשים , שלא יניחו כי יפחידום בשום רטוריקה , לא מעמדית ולא "בינלאומית , " כשהדבר נוגע למשימות החיוניות של תנועת התחייה היהודית . לתפיסתם המשקית לא הסכמתי ; אד זו היתה — כך נדמה היה לי — תפיסה של בוני ממלכה ולא של שומרי מחסני מכולת . בנקודה זו חל בשנים האחרונות שינוי חד . עוד בשנת 1922 אמר בן גוריון באחת הוועידות , כי הסוציאליזם של פועלי ארץ ישראל נובע אך ורק מתוך ציונותם י הם סבורים , כי לא יתכן לבנות את ארץ ישראל היהודית בשום דרך אחרת . "הגברת העלייה , " אמר , "זוהי הדאגה היחידה , הקובעת את פעילותנו . אין תפקידנו להקים צורה זו או אחרת של חיי חברה בשם אידיאלים מופשטים של צדק , אלא עלינו למצוא את הפתרון האמיתי לבעייה הציונית ... במובן זה אין אנו לא סוציאליסטים ולא קומוניסטים , אלא ציונים . " לחזור על דברים אלה גם עכשיו , תהא צביעות מצד מנהיג הפועלים . מאז קיץ שנת , 1924 כשאד החלה העלייה הגדולה — ולפי נבואתו של בורוכוב , עלייה "סטיכית" — באים לארץ ישראל בני המעמד הבורגני בעלי הון זעיר , ובעלי מסורת והרגלים של משק אינדיווידואלי . אף לא פועל דובר אמת אחד לא יאמר שהדיקטאטורה של ה"משרד" בתל אביב , המאבק נגד תמיכה במושבי החסידים , או שיעבודם של בעלי המלאכה יש בהם כדי לסייע ל"הגברת" העלייה הזאת . הללו אמורים יי ז'בוטינסקי מתכוון לפרעות ירושלים ב , 1920 שבעקבותיהן נאסרו הוא ותשעה עשר חברי ה"הגנה , " בראשותו , הובאו לדין צבאי ונידונו לתקופות מאסר . 0 ראה "בשאלת פטליורה , " הערה , 1 לעיל , וכן "תשובה לשאלות עתונאי בעקבות ההתפטרות , " בכרך הדרך אל ה ר ו ו י ז י ו נ י ז ם הציוני , מכון ז'בוטינסקי , תל אביב , תשמ"ד , 1984 / הערה 1 בעמוד . 27

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר