|
|
עמוד:90
הפתגם הליטאי אומר : "החייט אינו בן אדם" יי הפתגם האנגלי אומר / "מתריסר חייטים אפשר לעשות אדם אחד . " לפני תשע שנים אמר אדם אחד , בעל ניסיון , למארגני התעמולה למען הגדוד וי "לא יעלה בידיכם כלום בווייטצ'פל . אתם זועקים אל רגשותיהם האזרחיים והיהודיים ; אולם אתם שוכחים , שהם אינם אזרחים ולא יהודים ; הם — פשוט חייטים . " וכך נקבע כינוי זה ; אולם אחר כד קרה לו אותו הנס , שקרה בשעתו לכינוי "גזע . " מלעג הוא נהפך בהדרגה לשם כבוד . החייטים הללו נתגלו כחיילים מעולים : הם רטנו , כמו חיילים בחיל המשמר של נפוליאון , אך עשו את מלאכתם נאמנה ובעוז רוח , וטעמו את טעם התופת של עמק הירדן , כמו גיבורים אמיתיים . אחד מקציניהם אמר בעת הפרידה : "יתכן , שבכל זה יש סמל . יתכן , שכל חיי ישראל אינם אלא עמק הירדן רצוף אחד ; ויכול להיות , ש'שניידר' הוא הוא השם הכללי של אותו ביש מזל , 'בונצי השתקן , ' שמטיל על עצמו זה מאות בשנים את כל משא הצער היהודי ושל התקווה היהודית . כי מקצועו של החייט הוא מקצוע גדול . זה לא מכבר עוד לעגו לנו וטענו , שאנו רוצים , כביכול , לשחרר את ארצנו במחיר דם אנגלי . אז נראה הדגל העברי קרוע לגזרים . אולם ה'שניידר' אסף את הקרעים ותפרם יחד בזהירות , ועתה הריהו לפניכם , הוא מתנופף על סף האוהל של הקולונל , בלב לבה של ארץ ישראל . בקרוב תחזור לאנגליה , למשפחתך ולמספריים שלך . ואולם עוד יבוא יום , כשתקרא בעיתון , שארץ ישראל הולכת ומתפתחת לא רק מיום ליום , אלא משעה לשעה , ושכל עמי העולם באים לציון , כדי להתענג למראה תקומתה של ישראל . אז יפול העיתון מידיך , תשקע בהרהורים ותיזכר מתוך אהבה בשמיים הללו , בגבעות הללו , ואף בעמק הירדן . קפו ץ אז , 'שניידר , ' על רגליך , גש אל הראי , התמתח ו ה צ ך ע לעצמך : זהו — מעשה י ד י ך , " ... חייטים חביבים , טובים . ... שלושה סרנים דגלנים מסתדרים , לצלילי "ברוך הבא , " לפני המסך , שמאחוריו עומדות מגילות התורה . שקט . הקולונל סמואל קורא נוסח כתב ההעברה . "על דגל הגדוד של קלעי המלך יש עשרה שמות , עשרה שלבי תהילה ; אחד מהם — ארץ ישראל , וכתובת זו היא פועלם של הגדודים העבריים . " אחר כך נושא רבה הראשי של אנגליה נאום : תולדות הגדוד נמסרות בצורה נבונה מאוד . אחר שרים את "התקווה" ; אני שם לב מתוך השתאות 6 כוונתו של המחבר אינה מוחוורת כל צרכה . 7 השווה דברי הסיום של "מגילת הגדוד , " כתבי ז'בוטינסקי , "אבטוביוגרפיה , " ירושלים , תש"ז , עמ' . 303
|
|