|
|
עמוד:78
של השאלה היהודית . לפיכך מציגים אנו לפני ההסתדרות הציונית את תביעת המיתקפה המדינית . היא אינה דבר שבאופנה , האופנה של היום היא "כלכלה טהורה . " זוהי טעות נפוצה מאוד . ראשוני המתיישבים האנגלים באמריקה חשבו גם הם בתחילה , כי אפשר ליישב בלא זיקה לשאלת השלטון — כך חשבו עד לקאטאסטרופה הראשונה , כלומר , עד ה"קרקוף" ° הראשון . וגם "חובבי ציון" חשבו כך — עד לקאטאסטרופה , כלומר , עד לאיסור שהוטל על העלייה בשנת . 1890 והפועלים של זובאטוביי — שהיו בעצם אנשים ישרים — האמינו , כי תיתכן כלכלה בלא פוליטיקה — עד לקאטאסטרופה של ה 9 בינואר 12 . 1905 ההבדל בינינו לבין כל אלה הוא בזה , שאין אנו רוצים באותה קאטאסטרופה . ג . הלגיון יהא יחסנו לגבי התקוות להביא להשלמה עם הערבים אשר יהיה , דבר אחד ברור גם לאופטימיסטים : מהומות בארץ ישראל הם דבר שבאפשר . חיל המצב הבריטי הנוכחי 1 , 500 — איש — בלא ספק אינו מספיק להבטחת הסדר . והוא יהיה עוד יותר בלתי מספיק , אם תלד ותגדל העלייה , בייחוד אם תוצאנה לפועל הרפורמות שאנו דורשים , שתעוררנה בהכרח התנגדות מצד הערבים . מכאן — חובתה של מעצמת המאנדאט להגביר את חיל המצב עד מלוא מידת הנחיצות . אד כאן נתקלים אנו במיאונה המפורש של דעת הקהל הבריטית להעמיס על עצמה מעמסה ז , 1 אם מבחינת הכספים ואם מבחינת החומר האנושי . לפיכך תהא זו חובתו של עם ישראל להעמיד לרשותה של 10 מנהגם של האינדיאנים באמריקה הצפונית לפשוט את עור הקרקפת מראשי אויביהם כדי לשמרו כמזכרת ניצחון . בין שבטי האינדיאנים היו כאלה שהאמינו גם שבכך זוכה המקרקף בכוחותיו של החלל . 11 זובאטוב , סרגיי ואסילביץ , ' ראש הבולשת במוסקבה , בתקופת הצאר , שהתיר את התארגנותו של האיגוד המקצועי מתוך כוונה להסיט את הפועלים ממאבק פוליטי מהפכני לעבר חתירה , במסגרת החוק , לשיפור מעמדם החומרי המעשי . 12 הוא "יום א' השחור : " חיילי הצאר ירו על תהלוכות הפועלים , שנמנו עם התנועה ה"לא פוליטית , " בראשותו של הכומר גאפ 1 ץ , שהתקרבה אל ארמוךהחורף של הצאר בפטרבורג לבקש בדרך מתונה וברוח כנועה תיקונים סוציאליים .
|
|