|
|
עמוד:50
בשאלת פטליורה אני מכתיר את המאמר בשם זה כדי להזכיר מיד במה מדובר ? אולם מובן , שאין זו שאלה של אחד ושמו פטליורה , כי אם שאלת חדירתן של יחידות פארטיזאנים אל תוך שטחה של רוסיה הסובייטית . בהקשר מורחב זה עשוי עניין פטליורה שוב לעלות בקרוב על סדר היום . גם ברוסיה וגם בסביבתה מבשילות והולכות , כנראה , אי אלו תזוזות . מעצמות אירופה סבלנותן פוקעת 1 סימון פטליורה עמד בראש הממשלה האוקראינית הלאומית , שלחמה בבול שתיקים להשגת עצמאותה , ובתוך כך , בשנת , 1919 ערכו גדודיה פוגרומים נוראים בקרב היהודים בדרום רוסיה . עוד מראשית פעילותו העיתונאית ברוסיה התעניין ז'בוטינסקי בשאיפות הלאומיות של האוקראינים ותמך ברעיון שיתוף פעולה אוקר איני יהודי להשגת שוויון זכויות ליהודי רוסיה . בתקופת הבחירות לדומא השנייה ( 1907 ) התיידד ז'בוטינסקי עם מאכסים אנטונוביץ' סלאווינסקי , מדינאי אוקראיני ליבראל ואוהד יהודים , שנתמנה לימים ל"ראש המשלחת הדיפלומאטית המיוחדת של הרפובליקה הדמוקרטית האוקראינית לקהיליית צ'כוסלובקיה . " בספטמבר 1921 נערך הקונגרס הציוני הי"ב בקארלסבאד , ולעת ההיא כבר ערכה ממשלת פטליורה גלות בגליציה המזרחית ועיבדה תכנית פלישה לרוסיה באביב . 1922 כדי למנוע פוגרומים חדשים בעת הקרבות המחודשים הגיע ז'בוטינסקי לידי הסכם עם סלאווינסקי על הקמת ז'אנדארמריה יהודית , שתפעל בעורף צבאות אוקראינה כדי למנוע מעשי שחיטה . ההסכם עורר סערה בקרב יריביו של ז'בוטינסקי במחנה הציוני , והם האשימוהו בעשיית ברית עם רבן הפורעים . הפולמוס נמשך חדשים ארוכים , חרף טיהור שמו של ז'בוטינסקי על ידי ועידת ציוני רוסיה אוקראינה , שנתכנסה בספטמבר 1922 בברלין . בעקבות החלטת הוועד הפועל הציוני הוקמה ועדה מיוחדת לחקור בפרשה , אך ז 1 לא השלימה עבודתה כיון שב 18 בינואר 1923 התפטר ז'בוטינסקי מן ההנהלה הציונית ומן ההסתדרות הציונית . ב 1926 התנקש שלום שווארצבארד בפטליורה בפאריס והרגו , ובתום משפט סנסאציוני זוכה בדין .
|
|